פתיחת התפריט הראשי

שינויים

שוחזר מעריכה של 147.236.34.15 לגרסה 7877152 של Odedee
[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"המשולש" בתקופת המנדט, 1938]]
[[קובץ:Benyehuda.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים המשולש וסביבתו]]
ב[[ירושלים]], '''המשולש''' הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות [[רחוב יפו|יפו]], [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ו[[מדרחוב בן יהודה|בן יהודה]], היוצרים צורת [[משולש]].
 
=== מאפיינים אורבניים ===
== סקירה כללית ==
המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים כלמרבית הרחובות שביןשבצלעותיו ובין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו ל[[מדרחוב]]ות,. אזור והואהמשולש מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
=== מאפיינים אורבניים ===
 
לאורךבמהלך מרבית המאה העשרים, פעלו מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] היו במשולש או בסמיכות לו. בתחומיבמשולש המשולש שכנו קולנועהיו "[[קולנוע ציון|ציון]]" וקולנוע "הבירה"/קולנוע ("אימפריה");. במרחק רחוב אחד משםממנו עמדוהיו קולנוע "[[קולנוע אוריון|אוריון]]" וקולנוע "[[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]". רחובבמרחק נוסףשני דרומיתרחובות משםממנו, ברחוב הלל, פעלוהיו בתיהקולנועים הקולנוע "אורנע", "אורגיל"ואורגיל ו"רון"ורון. קולנועים אחרים, כקולנועהיו במרחק פחות מעשר דקות הליכה ממנו - "[[קולנוע אדיסון|אדיסון]]", ו"[[קולנועבית רקס|רקסאגרון]]" וכן אולם, הקולנוע ב[[ביתקולנוע אגרוןכפיר]], פעלוקולנוע במרחקתל-אור, הליכה[[קולנוע קצררקס]] מהמשולשו[[קולנוע מיטשל]].
המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים כל הרחובות שבין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו ל[[מדרחוב]]ות, והוא מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
 
כמו [[מרכז עירוני ראשי|מרכזה העירוני הראשי]] השני של ירושלים, אזור התחנה המרכזית, גם המשולש גובל ב[[רחוב יפו]] - רחובה הראשי של ירושלים המקשר בין [[שער יפו]] ל[[כביש 1|כביש תל-אביב ירושלים]]. בעת שהפך אזור המשולש למרכז עירוני ראשי, לא היה בו עדין אף מדרחוב והתחנה המרכזית הייתה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. בתקופה זו [[בניין הכנסת הישן]] שבסמוך לאחד מקודקודיו (רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה) שימש עדיין את [[הכנסת]].
=== מאפיינים פיזיים ===
 
=== מאפיינים פיזיים ===
שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 [[מ"ר]], והוא [[משולש ישר זווית]] ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת ה[[קודקוד]]ים הם:
* קינג ג'ורג' / יפו – "[[צומת האיקסים]]" - מרכז מסחרי "הפעמון", - תחילתו של [[רחוב שטראוס]]
* קינג ג'ורג' / בן יהודה – [[מגדל העיר]] ("[[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)|המשביר]]") ומבואו המזרחי של [[רחוב בצלאל]]
* יפו / בן יהודה – [[כיכר ציון]] וממזרח לה [[נחלת שבעה]].
רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.
 
המקוםאת הצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. אתאזור המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.
== היסטוריה ==
[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|המשולש בתקופת המנדט, 1938]]
 
==היסטוריה של המשולש==
=== עוגן תחבורתי ותרבותי מוקדם ===
=== סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג' ===
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם למנדט הבריטילבריטים לא זכתה ירושלים ל[[תוכנית לתוכנית אב]], וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
 
הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מהעיר העתיקה מערבה. לצורך כך השמישהשמישו השלטוןהבריטים כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ו[[בית יתומים|ביתובית היתומות]] '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
[[רחוב יפו]], רחובה הראשי של ירושלים הגדוש מאורעות בתולדות העיר, מקשר בין [[העיר העתיקה]] ל[[כביש 1|כביש תל-אביב - ירושלים]], ועובר בצפון המשולש.
 
ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]".
אזור המשולש התהווה כ[[מע"ר|מרכז עירוני ראשי]] במהלך אמצע [[המאה ה-20]]. בעת זו, לא היה בו עדיין אף מדרחוב, ולעומת זאת [[התחנה המרכזית של ירושלים|התחנה המרכזית]] של הבירה פעלה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. באותו זמן שכנה עדיין [[הכנסת]] במבנה [[בית פרומין]] הסמוך לקודקודו המערבי, שהיום ידוע כ"בניין הכנסת הישן".
 
הרחוב האלכסוני -, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה -, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית., אולם, עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה השפהשפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
לאורך המאה העשרים, פעלו מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] במשולש או בסמיכות לו. בתחומי המשולש שכנו קולנוע "[[קולנוע ציון|ציון]]" וקולנוע "הבירה" ("אימפריה"); במרחק רחוב אחד משם עמדו קולנוע "[[קולנוע אוריון|אוריון]]" וקולנוע "[[קולנוע עדן (ירושלים)|עדן]]". רחוב נוסף דרומית משם, ברחוב הלל, פעלו בתי הקולנוע "אורנע", "אורגיל" ו"רון". אחרים, כקולנוע "[[קולנוע אדיסון|אדיסון]]" ו"[[קולנוע רקס|רקס]]" וכן אולם הקולנוע ב[[בית אגרון]], פעלו במרחק הליכה קצר מהמשולש.
 
=== הקמת המדרחוב ===
אולם ה[[כדורסל]] של איגוד [[הפועל]] שכן גם הוא לא הרחק, ברחוב שטראוס.
 
רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת [[1983]], לאחר מספר רב של דיונים בשאלת יישום הקמתו. לאורך הרחוב שהיה אחד מציריה התחבורתיים העיקריים של העיר, פעלו תחנות מוניות אחדות כולל תחנת מוניות בין-עירונית. סוחרים בעלי עסקים ברחוב לא העריכו כי בניית מדרחוב תביא תועלת לעסקיהם.
עם השנים עקרו כל הפונקציות העירוניות האלו מערבה ודרומה.
 
אחרי מספר גרסאות תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, בהם גם של העתקת תחנות המוניות, הוקם המדרחוב. במהלך השנים שחלפו, הפך המדרחוב לרחוב המסחר המצליח בירושלים ולאבן שואבת לתושבים ותיירים רבים.
בהיעדר איפיונים עירוניים מוסדיים (להוציא את [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי|בניין העירייה]] שנמצא כ-600 מטרים מזרחה), מרכז ירושלים נותר תלוי בבעלי עסקים פרטיים ובתיירים הפוקדים אותם.
 
בסוף [[שנות התשעים]] ואילך אל תוך העשור הראשון למאה ה-21, עברועבר המדרחוב וסביבתו שיפוץ, שכללכולל החלפת הריצוף, כחלק משדרוג מרכז העיר.
המקום הצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. את המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.
 
=== פעולות טרור במשולש ===
=== סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג' ===
* [[הפיגוע ברחוב בן יהודה]]: ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו של עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]].
 
* פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון: ב-[[4 ביולי]] [[1975]] גרם למותם של 13 איש.
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם למנדט הבריטי לא זכתה ירושלים ל[[תוכנית אב]], וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
* [[פיגוע התאבדות]] משולש ברחוב בן יהודה ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] גרם למותם של 5 אנשים.
 
* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]] [[פיגוע התאבדות|מחבל מתאבד]] פוצץ עצמו במסעדת [[סבארו]] הומת האדם שב[[צומת האיקסים]]. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ [[אינתיפאדת אל-אקצא]], שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מערבה. לצורך כך השמיש השלטון כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ו[[בית יתומים|בית היתומות]] '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
* פיגוע התאבדות כפול במדרחוב ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] גרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188.
 
ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".
 
הרחוב האלכסוני - הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה - תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית. אולם, עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה השפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
 
=== הקמת המדרחוב ===
 
רחוב בן יהודה הפך ל[[מדרחוב]] בשנת [[1983]], לאחר דיונים רבים בשאלת יישום התוכנית. לאורך הרחוב, שהיה ציר תחבורתי מהעיקריים בעיר, פעלו תחנות מוניות, לרבות מוניות בין-עירוניות. גם הסוחרים ובעלי העסקים לא העריכו את התועלת שתבוא להם מבניית מדרחוב. לאחר הנחת מספר גרסאות בידי המתכננים, והכנות של למעלה מעשור, בהן גם תכנון העתקן תחנות המוניות ופיזורן, הוקם המדרחוב, ועם השנים הפך לרחוב המסחר המצליח בירושלים, ולאבן שואבת לתושבים ולתיירים רבים.
 
בסוף [[שנות התשעים]] ואילך אל תוך העשור הראשון למאה ה-21, עברו המדרחוב וסביבתו שיפוץ, שכלל החלפת הריצוף, כחלק משדרוג מרכז העיר.
 
=== פעולות טרור במשולש ===
 
* [[הפיגוע ברחוב בן יהודה]]: ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו של עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]].
* [[פיגוע המקרר]]: ב־[[4 ביולי]] [[1975]] התפוצץ בכיכר ציון [[מקרר]] ממולכד שהונח בה. [[אש"ף]] הודיע על לקיחת אחריות לפיגוע, שבו מצאו את מותם 13 אנשים ושישים נפצעו.
* [[הפיגוע המשולש במדרחוב]]: ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] שלח ה[[חמאס]] שלושה מחבלים מתאבדים אל המדרחוב שהביאו למות 5 אזרחים, בהם 3 נערות.
* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]] [[פיגוע התאבדות|מחבל מתאבד]] פוצץ עצמו במסעדת [[סבארו]] הומת האדם שב[[צומת האיקסים]]. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ [[אינתיפאדת אל-אקצא]], שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
* [[הפיגוע הכפול במדרחוב]]: ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] נרצחו 11 איש בפיצוץ שארע בשני מוקדים, גם הוא, כקודמיו, בידי מתאבדים.
 
[[קטגוריה:ירושלים: המשולש|*]]