המשולש (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שוחזר מעריכות של Odedee (שיחה) לעריכה האחרונה של 220.232.237.39 ביטול השחתה - איך יתכן שהיא שרדה עד עתה תגית: אורלינג |
שוחזר מעריכה של 147.236.34.15 לגרסה 7877152 של Odedee |
||
שורה 1:
[[קובץ:Benyehuda.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים המשולש וסביבתו]]
ב[[ירושלים]], '''המשולש''' הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות [[רחוב יפו|יפו]], [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ו[[מדרחוב בן יהודה|בן יהודה]], היוצרים צורת [[משולש]].
המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים
▲=== מאפיינים אורבניים ===
▲המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים כל הרחובות שבין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו ל[[מדרחוב]]ות, והוא מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
כמו [[מרכז עירוני ראשי|מרכזה העירוני הראשי]] השני של ירושלים, אזור התחנה המרכזית, גם המשולש גובל ב[[רחוב יפו]] - רחובה הראשי של ירושלים המקשר בין [[שער יפו]] ל[[כביש 1|כביש תל-אביב ירושלים]]. בעת שהפך אזור המשולש למרכז עירוני ראשי, לא היה בו עדין אף מדרחוב והתחנה המרכזית הייתה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. בתקופה זו [[בניין הכנסת הישן]] שבסמוך לאחד מקודקודיו (רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה) שימש עדיין את [[הכנסת]].
=== מאפיינים פיזיים ===▼
שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 [[מ"ר]], והוא [[משולש ישר זווית]] ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת ה[[קודקוד]]ים הם:
* קינג ג'ורג' / יפו –
* קינג ג'ורג' / בן יהודה – [[מגדל העיר]] ("[[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)|המשביר]]") ומבואו המזרחי של [[רחוב בצלאל]]
* יפו / בן יהודה – [[כיכר ציון]] וממזרח לה [[נחלת שבעה]].
שורה 21 ⟵ 23:
רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.
▲[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|המשולש בתקופת המנדט, 1938]]
==היסטוריה של המשולש==
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם
הבריטים
ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]".▼
הרחוב האלכסוני
▲לאורך המאה העשרים, פעלו מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] במשולש או בסמיכות לו. בתחומי המשולש שכנו קולנוע "[[קולנוע ציון|ציון]]" וקולנוע "הבירה" ("אימפריה"); במרחק רחוב אחד משם עמדו קולנוע "[[קולנוע אוריון|אוריון]]" וקולנוע "[[קולנוע עדן (ירושלים)|עדן]]". רחוב נוסף דרומית משם, ברחוב הלל, פעלו בתי הקולנוע "אורנע", "אורגיל" ו"רון". אחרים, כקולנוע "[[קולנוע אדיסון|אדיסון]]" ו"[[קולנוע רקס|רקס]]" וכן אולם הקולנוע ב[[בית אגרון]], פעלו במרחק הליכה קצר מהמשולש.
רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת [[1983]], לאחר מספר רב של דיונים בשאלת יישום הקמתו. לאורך הרחוב שהיה אחד מציריה התחבורתיים העיקריים של העיר, פעלו תחנות מוניות אחדות כולל תחנת מוניות בין-עירונית. סוחרים בעלי עסקים ברחוב לא העריכו כי בניית מדרחוב תביא תועלת לעסקיהם.
אחרי מספר גרסאות תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, בהם גם של העתקת תחנות המוניות, הוקם המדרחוב. במהלך השנים שחלפו, הפך המדרחוב לרחוב המסחר המצליח בירושלים ולאבן שואבת לתושבים ותיירים רבים.
בסוף [[שנות התשעים]]
▲המקום הצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. את המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.
▲=== סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג' ===
*
* פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון: ב-[[4 ביולי]] [[1975]] גרם למותם של 13 איש.
▲לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם למנדט הבריטי לא זכתה ירושלים ל[[תוכנית אב]], וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
* [[פיגוע התאבדות]] משולש ברחוב בן יהודה ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] גרם למותם של 5 אנשים.
* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]]
▲הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מערבה. לצורך כך השמיש השלטון כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ו[[בית יתומים|בית היתומות]] '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
* פיגוע התאבדות כפול במדרחוב ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] גרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188.
▲ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".
▲הרחוב האלכסוני - הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה - תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית. אולם, עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה השפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
▲=== הקמת המדרחוב ===
▲בסוף [[שנות התשעים]] ואילך אל תוך העשור הראשון למאה ה-21, עברו המדרחוב וסביבתו שיפוץ, שכלל החלפת הריצוף, כחלק משדרוג מרכז העיר.
▲=== פעולות טרור במשולש ===
▲* [[הפיגוע ברחוב בן יהודה]]: ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו של עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]].
▲* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]] [[פיגוע התאבדות|מחבל מתאבד]] פוצץ עצמו במסעדת [[סבארו]] הומת האדם שב[[צומת האיקסים]]. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ [[אינתיפאדת אל-אקצא]], שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
[[קטגוריה:ירושלים: המשולש|*]]
|