טרסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שוחזר מעריכה של 81.218.140.107 לגרסה 7923306 של איתי פרץ
מ תיקון קישור
שורה 8:
*אזורים הררים (למשל רכסי ה[[הימלאיה]]) לא אפשרו חקלאות אחרת.
 
במדרונות הרים תלולים, הקרקע עלולה להיסחף מטה עם מי ה[[גשם|גשמים]]. כדי למנוע את הסחף, באזורים הרריים רבים ברחבי העולם בנו התושבים שורות של מדרגות בהר. הם סיקלו אבנים מהמדרון והשתמשו בהן כדי ליצור שורות של מדרגות בבניה יבשה. הבניה היבשה מאבני [[אבן גוויל|גוויל]] הייתה זולה במיוחד וכן אפשרה את חילחול ה[[מים]] ברווחים שבין ה[[אבן בניין|אבנים]]. אי הצטברות מים חשובה כדי למנוע את התמוטטות המדרגה. את הגידולים החקלאיים פורסים על פי קווי גובה טופוגרפי ושיפוע הקרקע. בהתאם לאפשרות להכניס מיכון או בעלי חיים לחלקה ולרוב ינצלו את המדרגות עד המקום בו ניתן לבצע עיבוד חקלאי לגידולים עוצרי סחף (גידולי שורש ועצי פרי) או גידול [[אורז]]. המרחב שמעל שטח העיבוד ישמש למרעה.
 
לרוב, החקלאים מעבדים את חלקות האדמה הקטנות שהתקבלו בעבודת ידיים אם כי יש מקומות בעולם בהם נעשה שימוש בבהמות משק לצורך עיבוד זה, ובאירופה נעשה שימוש ב"אגריה" שהוא כלי ממוכן לעיבוד חקלאי בעל שני גלגלים המוחזק בידית הפעלה. היבולים מהחלקות הקטנות לא מרובים, אך מספיקים לצורכי החקלאי ומשפחתו. לכן, שיטת הטרסות מתאימה יותר ל[[משק אוטרקי]] ולא תמיד ניתנת לשימוש במשק חקלאי מודרני.