ועדת בכור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רקע: הרמז הוא מה שלמעלה... |
|||
שורה 2:
==רקע==
[[חיים ארלוזורוב]], ראש המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית]], נרצח ביריית אקדח ב-[[16 ביוני]] [[1933]] בחוף הים ב[[תל אביב]] במהלך טיול עם אשתו, סימה. החשד העיקרי ברצח נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, כיוון שהתנגדו לפעילותו במשא ומתן עם הממשל [[המפלגה הנאצית|הנאצי]] בעניין [[יהודי גרמניה]] ורכושם ([[הסכם ההעברה]]).
שני חשודים במעשה, אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, נעצרו בחשד לרצח. כשנה לאחר הרצח זוכה צבי רוזנבלט מאשמה ואילו אברהם סטבסקי נמצא אשם על פי עדות ראייה של סימה ארלוזורוב. בעקבות ערעור על פסק דינו, זוכה גם סטבסקי מאשמה לפי דיני הראיות בישראל המנדטורית, לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה בלבד, ללא עדות מסייעת. בנוסף, נאשם [[אב"א אחימאיר]], רוויזיוניסט שייסד את תנועת [[ברית הביריונים]] כמעורב בשידול והסתה לרצח. אחימאיר זוכה גם הוא מאשמה אך הועמד לדין כמארגן של "ברית הבריונים", ונדון לשנה וחצי של מאסר בפועל.
ב[[מפא"י]] לא קיבלו את פסק הדין כזיכוי של הנאשמים. למרות שבמהלך החקירה והמשפט לא היה רמז המצדיק את החשדות במפלגה הרוויזיוניסטית בקשירת קשר, המשיכה מפא"י במשך שנים רבות להאשים את הרוויזיוניסטים, על ההסתה שקדמה לרצח ארלוזורוב ועל המשפט עצמו. הם טענו כי פסק הדין מזכה את הנאשמים מטעמים טכניים בלבד. מפא"י הפעילה באמצעות ההסתדרות לחץ כלכלי גדול על כל מי שערער על אשמת הרוויזיוניסטים ברצח, הוא נדון לסילוק מן העבודה ומן ההסתדרות. [[יהודה ארזי]] היה קצין בבולשת המנדטורית ומונה להיות קצין חוקר בפרשת הרצח. בחקירתו הגיע למסקנה כי לא הנאשמים הרוויזיוניסטים ביצעו את הרצח אלא שני ערבים תושבי יפו, וכי הזיהוי שנעשה לנאשמים על ידי אלמנתו של ארלוזורוב, סימה ארלוזורוב, היה מבוים. ארזי אף סייע לצוות ההגנה של סטבסקי, מה שהוביל לקרע בינו לבין אנשי ההגנה, ולפרישתו מהמשטרה<ref> בשנת 1973, לאחר מותו של יהודה ארזי, פרסם אחיו, טוביה ארזי, את המסמך שחיבר יהודה ארזי והוגש למפקד הבולשת בזמן חקירת הרצח </ref>.▼
▲ב[[מפא"י]] לא קיבלו את פסק הדין כזיכוי של הנאשמים
==הקמת הוועדה ופעילותה==
|