רעידה עוקבת – הבדלי גרסאות

'''רעידה עוקבתאפטר-שוק''' (מ[[אנגלית]]: '''Aftershock''') היאהוא [[רעידת אדמה|רעידת אדמה עוקבת]] המתרחשת לאחר רעידת אדמה קודמת, המכונה "[[רעידת האדמה הראשית]]" (Mainshock). הרעידה העוקבתהאפטרשוק מתרחשתמתרחש תמיד באותו אזור של רעידת האדמה העיקרית והיאוהוא תמיד ב[[מגניטודה|עוצמה]] נמוכה יותר. אם עוצמת הרעידה העוקבתהאפטרשוק גדולה יותר מהרעידה הראשית, מתחלפים המונחים והרעידהוהאפטרשוק השניההוא תקראזה רעידהשיחשב ראשיתמעתה ואילובתור הרעידה הראשונה,הראשית שעוצמתהואילו היתההרעידה נמוכה יותר,הראשית תיקרא "[[פרה-שוק]]" (Preshock).

מרבית הרעידותהאפטרשוקים העוקבות ממוקמותממוקמים מעל לכל איזור הקרע ומתרחשותומתרחשים לאורך מישור ההעתק עצמו או לאורך [[העתק|העתקים]] נוספים באותה יחידת [[נפח|הנפח]] שהושפעה על ידי המאמץ שנקשר ברעידה הראשית. באופן טיפוסי, הרעידות העוקבותהאפטרשוקים ממוקמותממוקמים עד למרחק הזהה לאורך הקרע ממישור ההעתק.

התבנית של הרעידות העוקבותהאפטרשוקים עוזרת לאשר את גודל השטח שעבר החלקה במהלך הרעידה הראשית. ב[[רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004)]] וב[[רעידת האדמה בסצ'ואן (2008)]], תפוצת הרעידות העוקבותהאפטרשוקים מראה [[אפיצנטר|שהאפיצנטר]] הנמצאנמצא למעשה באחד מקצותיו של איזור ההחלקה דבר המצביע על א-סימטריה חזקה בהתפשטותו של הקרע.

==גודל הרעידותהאפטרשוקים העוקבות ותדירותןםותדירותם==

נמצאו מספר חוקים אמפיריים הקשורים לעוצמהלמגניטודה ול[[תדירות]] של הרעידות העוקבותאפטרשוקים:

אחת מצורות ההצגה של חוק אומורי מקשרת בין הדעיכות ב[[קצב]] הרעידות העוקבותהאפטרשוקים לזמן שעבר מאז הרעידה הראשית ולפיו קצב הרעידות העוקבותהאפטרשוקים דועך בקצב [[הופכי]] לזמן לפי הנוסחה הבאה:

לפי משוואות אלה, קצב הרעידות העוקבותהאפטרשוקים דועך במהירות עם הזמן. הקצב קצב האפטרשוקים [[פרופורציה|פרופורציונלי]] ל[[הופכי]] של הזמן מאז הרעידה הראשית. לפיכך, לא משנה מהו הסיכוי להתרחשותהלהתרחשותו של רעידה עוקבתאפטרשוק ביום הראשון, ביום השני הסיכוי כבר יהיה מחצית מכך, ביום השלישי כשליש וכן הלאה, כש- p'''''=1'''''.

חוק נוסף המתאר התנהגות של רעידותאפטרשוקים עוקבותולפיו ההבדל בעוצמות בין רעדת האדמה הראשית לרעידה העוקבתלאפטרשוק הגדול ביותר בדרך כלל קבוע ועומד על 1.1-1.2 [[סולם ריכטר|בסולם ריכטר]].

רצף רעידות עוקבותאפטרשוקים יתאים לרוב ליחס [[ריכטר|גוטנברג-ריכטר]] המתייחס לקשר בין [[מגניטודה|המגניטודה]] למספר רעידות האדמה באיזור מסוים בפרק זמן מסוים.

==השפעתןהשפעתם של רעידות עוקבותאפטרשוקים==

רעידותאפטרשוקים עוקבות מסוכנותמסוכנים ביותר עקב היותןהיותם בלתי צפויותצפויים, חזקותחזקים ועקב יכולתןיכולתם להגביר את הנזק שלו גרמה רעידת האדמה הראשית. לדוגמא, מבנים שזועזו ברעידת האדמה הראשית עלולים לקרוס כתוצאה מהרעידה העוקבתמהאפטרשוק. לרעידות אדמה גדולות יש רעידותאפטרשוקים עוקבותגדולים גדולות שיכולותשיכולים להמשך חודשים ואף שנים רבות, כשמדובר באזור של שקט [[סייסמילוגיה|סייסמי]] יחסי כמו במקרה של [[רעידת האדמה בניו מדריד (1812)]] שבמזרח ארצות הברית שרעידות עוקבותשאפטרשוקים שלה עדייןעדין מתרחשןתמתרחשים מפעם לפעם על פי [[חוק אומורי]] שלעיל.

באזורים עם פעילות סייסמית ישנן אלפי רעידות אדמה חלשות בשנה שרובן אינן מורגשות ולפיכך, רצף הרעידות העוקבותהאפטרשוקים מסתיים כשקצב רעידות האדמה חוזר למה שהיה לפני רעידת האדמה הראשית.

באופן דומה לרעידות עוקבותלאפטרשוקים, ישנן לעתים גם רעידות אדמה בעוצמות משתנות '''לפני''' בואה של רעידת האדמה הראשית ומדענים רבים מקווים למצוא את הדרך להעריך באמצעותן מתי היא תגיע ומה תהיה עוצמתה.