הכרעת רוב בדיינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
 
===רוב מיוחס בדיני נפשות===
ב[[מלכילתאמכילתא|מכילתא דרבי ישמעאל]] נקבעת הגבלה מסויימת בהליכה אחר הרוב ביחס ל[[דיני נפשות]]{{הערה|פרק כ"ג, ב'}}: {{ציטוטון|ממשמע שאין אתה הווה עמהם לרעה, אבל אתה הווה עמהם לטובה. כיצד? שנים עשר מזכין ואחר עשר מחייבין – זכאי. שלושה עשר מחייבין ועשרה מזכין – חייב. או אחד עשר מזכין ושנים עשר מחייבין, שומע אני יהא חייב? תלמוד לומר: "לא תענה על ריב". אמרה תורה "הרוג על פי עדים", "הרוג על פי מטין". מה עדים בשנים - אף מטין בשנים}}. לפי מדרש זה, על מנת לזכות דרוש רוב רגיל, אולם על מנת לחייב דרוש [[רוב מיוחס]]. המדרש מקיש מן הצורך להביא לפחות [[עדות (הלכה)|שני עדים]] בכדי לחייב אדם בעונש מוות, לצורך להביא לפחות רוב של שני דיינים לצד המחייב מוות.
 
במידה וקיים רוב של דיין בודד לצד המחייב מוות, אין הנאשם זכאי מייד, אלא בדומה ל[[#הוספת דיינים במקרה של שקילות|אמור לעיל]] מוסיפים שני דיינים עד שיגיעו לרוב מיוחס למיתה או רוב רגיל לזיכוי או עד שיגיעו לבית דין של שבעים ואחד{{הערה|בית דין הדן בדיני נפשות פותח בגודל של עשרים ושלושה דיינים}}. על בית דין של שבעים ואחד אין מוסיפים, אלא דנים עד שמגיעים להכרעה, ובמידה ואין מגיעים להכרעה - הנאשם זכאי אפילו אם קיים רוב של דיין אחד למיתה{{הערה|משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק תשיעי הלכה ב'}}.