מאזן כוחות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מאזן כוחות''' היא [[תאוריה]] ב[[יחסים בינלאומיים]] הגורסת כי ה[[שלום]] והיציבות יישמרו קרוב לוודאי אם תתחלק העצמה ה[[צבא|צבאית]]ית כך שלא יהיה בכוחה של שום [[מעצמה]] אחת, או בכוחו של שום גוש, לשלוט על [[מדינה|מדינות]] אחרות. התאוריה היא חלק מיסודות גישת ה[[ריאליזם פוליטי|ריאליזם הפוליטי]] ב[[מדע המדינה]].
 
על פי מודל מאזן הכוחות, מדינה יכולה להיות גורם מאזן במערכת בינלאומית (בתור העוגן הראשי של המערכת) או להצטרף לגוש קיים; בחירה זו יכולה לקבוע את גורלה של המדינה וסיכויי הישרדותה במערכת הבינלאומית.
 
מודל תאורטי זה הוצג על ידי [[מורטון קפלן]], פרופסור ל[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת שיקגו]] ב[[ארצות הברית]], בשנת [[1957]]. במודל הציג קפלן 6 מערכות בינלאומיות, במטרה להראות באיזה מבנה תצליח לשמור המערכת הבינלאומית על יציבותה. חלק מן המערכות הן תאורטיות בלבד ולא נתקיימו במציאות.
במודל הציג קפלן 6 מערכות בינלאומיות, במטרה להראות באיזה מבנה תצליח לשמור המערכת הבינלאומית על יציבותה. חלק מן המערכות הן תאורטיות בלבד ולא נתקיימו במציאות.
 
'''1'''.'''.# מאזן כוחות:''' במצב כזה ישנן 5 מדינות לפחות במערכת. במצב כזה לא תוכל מדינה אחת להגיע להגמוניה בקלות, שכן היא ניצבת מול שחקנים רבים במערכת. המוטו העיקרי במערכת כזו היא לשאוף לקיומו של משא ומתן.
'''2'''# .'''דו קוטבית רופפת''': המערכת מורכבת משני גושים גדולים על כן כל שינוי צבאי באחד מן הגושים יכול לזעזע את המערכת. חלק מהמדינות במערכת הבינלאומית בוחרות להשאר ניטראליות ולא מצטרפות לאחד הגושים.
'''3'''# .'''דו קוטבית הדוקה''': המערכת מורכבת משני גושים, ללא מדינות ניטראליות. כל מדינה משתייכת לאחד מן הגושים.
'''4'''# .'''כלל עולמית''': מערכת ללא חילוקי דעות, ללא סכסוכים וללא מלחמות. כולם מאמינים באותה אידאולוגיה.
'''5'''# .'''היררכית''':ישנה מדינה אחת שלטת, ושאר המדינות נשמעות למרותה.
'''6'''# .'''וטו יחידתי''': נסוב סביב עניין הנשק הגרעיני.ישנן 11 מדינות במערכת הבינלאומית המחזיקות בנשק גרעיני. עצם העובדה שלכל אחת מהן יש נשק גרעיני תורמת להרתעה ההדדית, ובכך מסייעת בשמירה על היציבות.
 
קפלן עצמו מונה וריאציות נוספות ל-6 הקיימות:
'''2''' .'''דו קוטבית רופפת''': המערכת מורכבת משני גושים גדולים על כן כל שינוי צבאי באחד מן הגושים יכול לזעזע את המערכת. חלק מהמדינות במערכת הבינלאומית בוחרות להשאר ניטראליות ולא מצטרפות לאחד הגושים.
* מערכת דו קוטבית רופפת ביותר-: מצב שבו הגושים נחלשים ומתחזקים בודדים בעלי יכולת גרעינית. מצב העלול להביא לוטו יחידתי.
* מערכת הפשרה-: הוא מתייחס למלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. במצב פשרה המערכת ההסובייטית תתמתן תהיה התרופפות בגיבוש הפנימי של הגושים כתוצאה מכך שחקנים יצליחו לצאתמתוךלצאת מתוך בריתות צבאיות ויופחת החימוש לרמת ההרתעה המזערית הנדרשת.
 
'''3''' .'''דו קוטבית הדוקה''': המערכת מורכבת משני גושים, ללא מדינות ניטראליות. כל מדינה משתייכת לאחד מן הגושים.
 
'''4''' .'''כלל עולמית''': מערכת ללא חילוקי דעות, ללא סכסוכים וללא מלחמות. כולם מאמינים באותה אידאולוגיה.
 
'''5''' .'''היררכית''':ישנה מדינה אחת שלטת, ושאר המדינות נשמעות למרותה.
 
'''6''' .'''וטו יחידתי''': נסוב סביב עניין הנשק הגרעיני.ישנן 11 מדינות במערכת הבינלאומית המחזיקות בנשק גרעיני. עצם העובדה שלכל אחת מהן יש נשק גרעיני תורמת להרתעה ההדדית, ובכך מסייעת בשמירה על היציבות.
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
{{קצרמר|מדע המדינה}}
 
 
קפלן עצמו מונה וריאציות נוספות ל-6 הקיימות:
 
* מערכת דו קוטבית רופפת ביותר- מצב שבו הגושים נחלשים ומתחזקים בודדים בעלי יכולת גרעינית. מצב העלול להביא לוטו יחידתי.
*מערכת הפשרה- הוא מתייחס למלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. במצב פשרה המערכת ההסובייטית תתמתן תהיה התרופפות בגיבוש הפנימי של הגושים כתוצאה מכך שחקנים יצליחו לצאתמתוך בריתות צבאיות ויופחת החימוש לרמת ההרתעה המזערית הנדרשת.
 
[[en:Balance of power in international relations]]