צנזורה כלכלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''צנזורה כלכלית''' היא [[צנזורה]] המופעלת על [[אמצעי תקשורת]] כתוצאה מאינטרסים עסקים או כלכליים של גוף מסחרי כלשהו, לדוגמא אינטרסים של בעלי השליטה על כלי התקשורת. מטרת הצנזורה הכלכלית
הצנזורה הכלכלית נבדלת באופן מהותי מ[[צנזורה]] במובנה
על מנת שהגוף המסחרי יוכל להפעיל צנזורה כלכלית, עליו להיות קשור לאמצעי התקשורת באחת מהדרכים הבאות:
* הגוף המסחרי
* הגוף המסחרי
* הגוף המסחרי
==תהליכים המשפיעים על תופעת הצנזורה הכלכלית==
*ריכוזיות - תהליך הריכוזיות בעולם התקשורת מתייחס לעובדה שהבעלות על יותר ויותר אמצעי תקשורת מתרכז בפחות ופחות ידיים. בישראל, שוק התקשורת מתרכז אצל מספר מועט של בעלים. ראה מפת התקשורת הישראלית[http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article6511.aspx], שפותחה ב- 2006 על ידי העיתון לעניני תקשורת, העין השביעית. תהליך זה מגביר את שכיחות התופעה כיוון שככל שהתאגיד המחזיק בבעלותו אמצעי תקשורת גדול יותר, יש לו אינטרסים כלכליים רבים יותר, ויכולת רבה יותר להשפיע על אמצעי התקשורת[ ובכלל זה גם להפעיל צנזורה כלכלית.
*קונגלומרציה - קונגלומרט הינו תאגיד עסקי המערב תחומים שונים, למשל - תאגיד המייצר מכוניות ונותן שירותי ביטוח. עצם העובדה כי תאגידים המחזיקים בבעלותם אמצעי תקשורת הינם גם בעלים של עסקים מתחומים אחרים מעודד את הבעלים המשותפים להשתמש בעיתון כדי לקדם את עסקיהם האחרים (או לפחות למנוע פגיעה בהם). חברת הכשרת היישוב בישראל הינה הבעלים של עיתון מעריב, אך גם מחזיקה בעסקי נדל"ן, ביטוח, מלונאות ובריאות. אליעזר פישמן מחזיק בעיתון גלובס, אך גם בעסקים רבים אחרים.▼
▲תהליך הריכוזיות בעולם התקשורת מתייחס לעובדה שהבעלות על יותר ויותר אמצעי תקשורת מתרכז בפחות ופחות ידיים. בישראל, שוק התקשורת מתרכז אצל מספר מועט של בעלים. ראה מפת התקשורת הישראלית[http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article6511.aspx], שפותחה ב- 2006 על ידי העיתון לעניני תקשורת, העין השביעית. תהליך זה מגביר את שכיחות התופעה כיוון שככל שהתאגיד המחזיק בבעלותו אמצעי תקשורת גדול יותר, יש לו אינטרסים כלכליים רבים יותר, ויכולת רבה יותר להשפיע על אמצעי התקשורת[ ובכלל זה גם להפעיל צנזורה כלכלית.<br />
*החלשות השידור הציבורי - בכל העולם השידור הציבורי הולך ונחלש. תהליך זה מתבטא בירידת תקציבים של ערוצים ממלכתיים, ירידה בפופולריות שלהם, ביכולת שלהם להשפיע ובחשיבות שהציבור מייחס להם. הליך זה מפנה את הבמה לאמצעי התקשורת הנמצאים בבעלות פרטית, החשופים לאינטרסים עסקיים של הבעלים שלהם.▼
*התבססות הולכת וגוברת על פירסום כמקור הכנסה - לפי מחקרים, עיתונים מכניסים כ- 2/3 מהכנסותיהם מפרסומות, ועוד כשליש ממכירות ומינויים. ערוצי טלוויזיה מסחריים מכניסים רק מפרסומות. גם אתרי אינטרנט מכניסים כמעט רק מפרסומות. ככל שאמצעי התקשורת תלוי בגופים מסחריים המפרסמים אצלו - כוחם גדל. יוצא, שגוף עסקי שאינו בעלים של אמצעי התקשורת, אך מפרסם אצלו, משפיע עליו כאילו היה הבעלים, או אחד מהבעלים.▼
▲קונגלומרט הינו תאגיד עסקי המערב תחומים שונים, למשל - תאגיד המייצר מכוניות ונותן שירותי ביטוח. עצם העובדה כי תאגידים המחזיקים בבעלותם אמצעי תקשורת הינם גם בעלים של עסקים מתחומים אחרים מעודד את הבעלים המשותפים להשתמש בעיתון כדי לקדם את עסקיהם האחרים (או לפחות למנוע פגיעה בהם). חברת הכשרת היישוב בישראל הינה הבעלים של עיתון מעריב, אך גם מחזיקה בעסקי נדל"ן, ביטוח, מלונאות ובריאות. אליעזר פישמן מחזיק בעיתון גלובס, אך גם בעסקים רבים אחרים.
▲בכל העולם השידור הציבורי הולך ונחלש. תהליך זה מתבטא בירידת תקציבים של ערוצים ממלכתיים, ירידה בפופולריות שלהם, ביכולת שלהם להשפיע ובחשיבות שהציבור מייחס להם. הליך זה מפנה את הבמה לאמצעי התקשורת הנמצאים בבעלות פרטית, החשופים לאינטרסים עסקיים של הבעלים שלהם.
▲לפי מחקרים, עיתונים מכניסים כ- 2/3 מהכנסותיהם מפרסומות, ועוד כשליש ממכירות ומינויים. ערוצי טלוויזיה מסחריים מכניסים רק מפרסומות. גם אתרי אינטרנט מכניסים כמעט רק מפרסומות. ככל שאמצעי התקשורת תלוי בגופים מסחריים המפרסמים אצלו - כוחם גדל. יוצא, שגוף עסקי שאינו בעלים של אמצעי התקשורת, אך מפרסם אצלו, משפיע עליו כאילו היה הבעלים, או אחד מהבעלים.
[[קטגוריה:צנזורה]]
▲===קישורים חיצוניים===
▲מאמר: הצנזורה של "היד הנעלמה" - יחיאל לימור והלל נוסק
| |||