|
== חייו ==
סרצימיר נולד ב[[לובץ']]{{אנ|Lovech}} ב-1324. הוא היה בנו של [[איבן אלכסנדר]] ואשתו הראשונה תאודורה, נסיכת [[ולאכיה]]. ב-[[1337]], הכתיר אביו אותו ואת אחיו [[איבןאיוון אסן הרביעי]] כצארים, וסרצימיר קיבל את השליטה בעיר [[וידין]], בה שלט עד [[1397]]. ב-[[1349]] וב-[[1355]] נפלו אחיו איבןאיוון אסן הרביעי ו[[מיכאלמיכאיל אסן הרביעי]] בקרבות נגד ה[[עות'מאנים]], ומעמדו בין היורשים השתפר.
אביו של סרצימיר, איבןאיוון אלכסנדר, נישא פעם נוספת ל[[יהודים|יהודיה]] [[המרת דת|מומרת]] מ[[וליקו טרנובו|ווליקו טרנובו]], ולשניים נולדו לפחות שני בנים. ב-[[1356]] הכתיר איבן אלכסנדר אחד מהם, [[איבן שישמן|איוון שישמן]] כצאר. מהלך זה הוביל להתרחקותו של איבןאיוון סרצימיר מאביו. הוא כונן בווידין צארות עצמאית וכרת ברית עם ולאכיה, לאחר שנישא להנה, בתו של הנסיך [[ניקולאה אלכסנדרו]]{{אנ|Nicolae Alexandru of Wallachia}}.
ב-[[1365]] כבש [[לאיוש הראשון, מלך הונגריה]] את וידין ואיבןואיוון ובני משפחתו [[שבי|נשבו]] ושהו כארבע שנים במצודת חומניק, בסמוך לעיירה ה[[קרואטיה|קרואטית]] [[בוסילייבו]] של ימינו. במהלך שביו נאלץ סרצימיר לעזוב את ה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]] ולהיות [[נצרות קתולית|קתולי]].
בשנת [[1369]], הסכימו ההונגרים שיחזור לווידין כ[[וסאל|ווסאל]], תמורת תשלום כספי וויתורים טריטוריאליים. ב-[[1388]] פלשו העות'מאנים לבולגריה, ולאחר מותו של איבןאיוון שישמן ב-[[1395]] היה לצאר של בולגריה כולה. הוא קיווה כי [[מסע צלב]] שהנהיג [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ישחרר את בולגריה מידי העות'מאנים, אך לאחר ניצחון העות'מאנים ב[[קרב ניקופוליס]]{{אנ|Battle of Nicopolis}} ב-[[25 בספטמבר]] [[1396]] אפסו תקוותיו. ב-[[1397]] כבשו העות'מאנים גם את וידין, סרצימיר נפל בשבי ומת באותה שנה. בנו, [[קונסטנטין השני, קיסר בולגריה|קונסטנטין השני]] ירש רק חלק מהטריטוריה בה שלט אביו.
== לקריאה נוספת ==
</div>
{{סדרה|הקודם=[[איבן אלכסנדר|איוון אלכסנדר]]<br> 1371-1331|רשימה=[[האימפריה הבולגרית השנייה|קיסרי בולגריההאימפריה הבולגרית השנייה]]<br> 1397-1356|הבא= [[קונסטנטין השני, קיסר בולגריה|קונסטנטין השני]]<br> 1422-1396}}
{{קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה}}
[[קטגוריה:מלכי בולגריה]]
| 