שיטת הפלפול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
==שיטת 'החילוקים'==
{{ערך מורחב|יעקב פולק}}
המצאת שיטת הפלפול של ימי הביניים מיוחסת לרב [[יעקב פולק]] שהיה ראש ישיבה ב[[קראקוב]]. שיטתולמרות המסויימתהערפול שלסביב ייסוד שיטת הפלפול המאוחר - שיטת החילוקים, ידוע כי מקורה הוא ב[[אשכנז]], בישיבות ששכנו בערים [[אוגסבורג]], [[נירנברג]] ו[[רגנשבורג]], ובאזור זה הפיץ הרב פולק כונתהאת שיטתו המסויימת שכונתה "שיטת החילוקים", והתפתחהושהתפתחה לכיוונים שונים בדורות שאחריו. תלמידו, רבי [[שלום שכנא מלובלין|שלום שכנא]], המשיך את דרכו של רבו בשיטת החילוק והפלפול בישיבתו הפופולארית "ישיבת חכמי לובלין".{{הערה|אביעזר בורשטיין, '''אדירי דעה''', הפרק על ה[[מהרש"ל]].}} פולק לא כתב שום חיבור,{{הערה|למעט הגהות לספר פסקיו של הרב [[מרדכי בן הלל]], שגם היו לעיני רבי [[משה איסרליש]] בעת שכתב את חיבורו ההלכתי.}} ולא ידוע במדוייק במה הוא דגל, והאם תמך בשיטתו בקיצוניות דומה לזו שהתפתחה בדורות שלאחר מכן. כך, רבי [[ברכיה בירך שפירא]] מהלל את שיטת החילוקים של פולק, אך מתנגד נמרצות לקיצוניות אליה הגיעו הדורות שלאחר מכן.{{הערה|בספרו '''זרע ברך''', חלק ב'.}}
 
====מאפיינים====
למרותערים הערפול סביב ייסוד שיטת הפלפול המאוחר - שיטת החילוקיםאלו, ידוע כי מקורה הוא ב[[אשכנז]], בישיבות ששכנו בערים [[אוגסבורג]], [[נירנברג]] ו[[רגנשבורג]]ורגנשבורג, ושם הפיץ הרב פולק את שיטתו. ערים אלו היוו מרכז חשוב של תלמידי-חכמים שלמדו על-פי שיטת הפלפול, ואף היו דרכי חשיבה אופייניות שכונו על שם ערים אלה; דרכי חשיבה שהתאפיינו בהתעלמות מעובדות פשוטות, והתמקדות בפריסת הכל האלטרנטיבות שמתאפשרות מבחינה לוגית.{{ש}}כך לדוגמה, '''"פלפול נירנברגר"''' הוא כינוי לקושיה המתעוררת כאשר מקשים ממקור אחד נגד אחר, אך מתעלמים מכך שקיים מקור נוסף בעניין המניח הנחת יסוד שונה. דוגמה ל"פלפול נירנברגר", היא הסוגיה של [[ריבית]], בה קיימת מחלוקת [[אמוראים]] בין [[רבי אלעזר]] ל[[רבי יוחנן]], האם ריבית קצוצה - ריבית גבוהה - יוצאת בדיינים, כלומר, נלקחת בכוח מהמלווה, או שההלוואה וההתחייבות לריבית בעינן עומדות ובית-דין אינם מתערבים. התלמוד מקשה על אמוראים אלה משתי [[ברייתא|ברייתות]] שונות, מהאחת מוכח כי חלה חובת השבה ומהאחרת מוכח כי אין חובת השבה, אך אם התלמוד ידע מראש על קיומן של שתי הברייתות, מדוע הוא הביא בתחילה רק אחת מהן כדי להקשות, והעלים את השנייה?! בסוג זה של קושיות, המתעלמות מקיומם של מקורות אחרים, התאפיין בין השאר הפלפול הנירנברגאי.{{הערה|הסוגיה מופיעה ב[[מסכת בבא-מציעא]], דף ס"א, ב'; ראו גם בחידושי ה[[מהר"ם שיף]] שם, המתייחס לסוגיה זו כאל "פלפול נירנברגר".}}
 
'''"פלפול רגנסבורגר"''' הוא כפי שמגדיר הרב [[מרדכי מארדוש]], מבאר חידושי ה[[מהר"ם שיף]]: "רעגשבורג היינו כשחוזר בעל האיבעיא ומקשה על הפשיטות מברייתא; קשה, מאי מיבעיא ליה - הא ידע הברייתא!"; כלומר, מצב בו אדם מביע דעה, ולמרבה התמיהה הוא מקשה על דעתו שלו ממקור המוכיח את ההיפך, כך שעולה תמיהה מדוע הוא חשב כך מראש, הרי מן הסתם הוא ידע את המקור שהוא עצמו הביא.{{הערה|בבאור הרב מרדכי מארדוש על חידושי המהר"ם שיף, [[מסכת שבת]], דף קט"ו, ב'.}}