חזירת יהודים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה קלה; אין "המשך"...
שורה 1:
[[תמונה:Wittenberg Judensau Grafik.jpg|שמאל|ממוזער|190px|חזירת יהודים בפמפלטב[[פמפלט]] שנדפס ב[[ויטנברג|וויטנברג]]; אחד היהודים מתכונן לנשק את [[פי הטבעת]] של החזירה.]]
[[תמונה:Regensburger Dom Judensau 2004.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזירת יהודים ב[[קתדרלה]] של [[רגנסבורג]]]]
 
'''חזירת יהודים''' (ב[[גרמנית]]: '''Judensau''', מבוטא "יוּדֶנְזאו") הואהיא [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב חזותי]] [[ימי הביניים|ימי ביניימי]] ב[[אמנות]] ה[[נצרות|נוצרית]] האנטי־יהודית וב[[קריקטורה]] ה[[אנטישמיות|אנטישמית]], שבו מוצגים יהודים וחזירים במגע אינטימי. ה[[מטפורה]] החייתית של חזירה נועדה לפגוע ולהעליב, משום שה[[חזיר]] נחשב ב[[יהדות]] ל[[טומאה|טמא במיוחד]] (ראו [[בשר חזיר#איסורים דתיים על אכילת בשר חזיר|איסורים דתיים על אכילת בשר חזיר]]).
איורים[[איור]]ים המציגים את חזירת־היהודים נוצרו כבר ב[[המאה ה-13|מאה השלוש־עשרה]] המוקדמת, בעיקר ב[[גרמניה]]. עד היום ניתן להבחין בהם בכשלושים [[תבליט|תבליטי]]י אבן ו[[פסל (יצירה)|פסלים]]ים ב[[כנסייה|כנסיות]] ובמבנים אחרים, בעיקר במרכז ב[[מרכז אירופה]]. מאז [[המאה ה-15|המאה החמש־עשרה]] מופיע הדימוי בצורת קריקטורה מרושעת בכתבי־שטנה ובמנשריםוב[[מנשר]]ים. בשפה הגרמנית נקלט הביטוי גם כקללה בעל־פה במאה התשע עשרה. ה[[נאצים]] אימצוהו לצורך [[כינוי גנאי|ביטוי־השנאה]] הנגזר "Saujude" (יהודי־חזירה) לשם העלבתם והשפלתם של אנשים ממוצא יהודי.
 
== המוטיב הימי־ביניימי וקבלתו ==
האיור הימי־ביניימי של חזירת יהודים מציג בני־אדם ו[[חזיר]]ים במגע אינטימי. הדמויות האנושיות מציגות את סימני־ההיכר האופיינים ליהודים בתקופה ההיא - כך למשל את "[[כובע היהודים]]" או סוג של [[טלאי צהוב]]. בגרסה הנפוצה של האיור יונקות הדמויות האלה, המאופיינות כיהודים, מעטיניהמ[[עטין|עטיניה]] של חזירה. בגרסאות אחרות הם רוכבים על החזירה כשפניהם לאחוריה, בשעה שהיא משתינה, בעוד שבגרסאות אחרות של האיור הם מחבקים או מנשקים חזירים.
 
=== תפוצתו של המוטיב ===
גם בימינו ניתן למצוא [[פסל (יצירה)|פסלים]]ים ו[[תבליט]]ים של חזירת היהודים או איורים שלה באתרים רבים, על־פי־רוב במבני [[כנסייה|כנסיות]]. ברבים מביניהם נתן הזמן את אותותיו, כך שכמעט ואין להבחין במוטיב; אחדים מהם "התגלו מחדש" רק בשנים האחרונות. על פי מחקרו של החוקר [[ישעיה שחר]] משנת [[1974]] ולפי מקורות נוספים, מוטיבים של חזירת יהודים נמצאים באתרים הבאים:
* כנסיית ה-Vrouwenkerk, [[ארסכוט]] (Aarschot), [[בלגיה]]
* ה[[קתדרלה]] של [[במברג]], [[גרמניה]]
שורה 39:
המוצג המוכר העתיק ביותר (משנת [[1230]] לערך) נמצא בכותר־עמוד באכסדרת הקתדרלה של [[ברנדנבורג על נהר האבל]]. הוא מציג את חזירת היהודים כבת־כלאיים בין יהודי וחזיר: הגרסה הזו לא אומצה באתרים אחרים. ייצוגי חזירת היהודים מלמגו, קסנטן, אברסוולדה, וימפפן ומגדבורג משויכים למאה השלוש־עשרה. החוקר שחר מייחס את המוטיבים שבהיילינגשטט, בקתדרלה של קלן, במץ, ברגנסבורג, באופסלה, בגנזן, בקולמאר ובנורדהאוזן למאה הארבע־עשרה. את שאר האתרים שנמנו מתארכים למאה החמש־עשרה.
 
מוטיבים של חזירת יהודים שאינם מוצגים עוד ניתן היה למצוא בקתדרלה של [[פרייזינג]], ב[[פרנקפורט]] (ראו בהמשך), במגדל העיריההעירייה ב[[זלצבורג]] וב[[קלהיים]] (משנת 1519, ראו בהמשך).
 
בעוד שהדוגמאות הקדומות יותר מוגבלות למבני דת, השימוש ההולך וגובר במבני חולין במהלך המאה החמש־עשרה, כמו למשל בבניין העירייה בזלצבורג, מצביע על קהל היעד ההולך וגדל של המוטיב.
שורה 51:
 
[[קטגוריה:אנטישמיות]]
[[קטגוריה:אמנות נוצרית]]
[[קטגוריה:חזיר]]