חזירת יהודים
ערך מחפש מקורות | |
חזירת יהודים (בגרמנית: Judensau, "יוּדְנְזָאוּ") הוא מוטיב חזותי מימי הביניים באמנות הנוצרית האנטי־יהודית, ובאמנות הקריקטורה האנטישמית, כאשר יהודים מוצגים במגע אינטימי עם נקבת חזיר. המטפורה החייתית של חזירה נועדה לפגוע ולהשפיל, בעיקר משום שהחזיר נחשב ביהדות לטמא במיוחד.
איורים המציגים את "חזירת־היהודים" נוצרו כבר במאה השלוש־עשרה המוקדמת, בעיקר בגרמניה. עד היום ניתן להבחין בהם בכשלושים תבליטי אבן ופסלים בכנסיות ובמבנים אחרים, בעיקר במרכז אירופה. מאז המאה החמש־עשרה מופיע הדימוי בצורת קריקטורה בכתבי־שטנה ובמנשרים. בשפה הגרמנית נקלט הביטוי גם כקללה בעל־פה במאה התשע עשרה. הנאצים אימצוהו לצורך ביטוי־השנאה הנגזר "Saujude" (יהודי־חזירה) לשם העלבתם והשפלתם של יהודים.
המוטיב הימי־ביניימי וקבלתו
עריכההאיור הימי־ביניימי של חזירת יהודים מציג בני־אדם וחזירה במגע אינטימי. הדמויות האנושיות נושאות את סימני־ההיכר האופייניים ליהודים באותה עת, דוגמת "כובע היהודים" או טלאי צהוב מסוג כלשהו. בגרסה הנפוצה של האיור יונקות דמויות אלה, המאופיינות כיהודים, מעטיניה של החזירה. בגרסאות אחרות הם רוכבים על החזירה כשפניהם לאחוריה, בעודה משתינה, בעוד שבגרסאות נוספות של האיור היהודים מחבקים או מנשקים חזירים.
תפוצתו של המוטיב
עריכהגם בימינו ניתן למצוא פסלים ותבליטים של חזירת היהודים או איורים שלה באתרים רבים, על־פי־רוב במבני כנסיות. ברבים מהם נתן הזמן את אותותיו, כך שכמעט ואין להבחין במוטיב; אחדים מהם "התגלו מחדש" רק בשנים האחרונות. על פי מחקרו של החוקר ישעיה שחר משנת 1974[דרוש מקור] ולפי מקורות נוספים[דרושה הבהרה], מוטיבים של חזירת יהודים נמצאים באתרים הבאים:
- כנסיית ה-Vrouwenkerk, ארסכוט (Aarschot), בלגיה
- הקתדרלה של במברג, גרמניה
- המנזר בבזל, שווייץ (הוסר)
- הכנסייה העירונית בביירוית, גרמניה (הוסר)
- הקתדרלה של ברנדנבורג על נהר האבל, גרמניה
- ב-Cadolzburg ליד פירת, גרמניה
- כנסיית סט. שטפאני, קאלבה, גרמניה
- מנזר סט. מרטין, קולמאר, אלזאס
- כנסיית מרים המגדלית, אברסוולדה, גרמניה
- הקתדרלה של ארפורט, גרמניה
- גנייאצנו, פולין
- קאפלת סט. אנה, הייליגנשטאדט, גרמניה
- המנזר בהיילסברון, גרמניה
- בקתדרלה של קלן, גרמניה ובכנסיית סט. סוורין בה (הוסר)
- כנסיית סט. מריה, למגו, גרמניה
- הקתדרלה של מגדבורג, גרמניה
- הקתדרלה של מץ, צרפת
- כנסיית סט. זבאלד, נירנברג, גרמניה
- הקתדרלה של רגנסבורג, גרמניה
- בבית פרטי ובמגדל הכנסייה בעיר שפאלט, גרמניה
- הקתדרלה של אופסלה, שוודיה
- בית בוינר נוישטאדט, אוסטריה (כיום במוזיאון העירוני)
- כנסיית סט. פטר, בד וימפפן, גרמניה
- הכנסייה העירונית (ויטנברג), גרמניה
- הקתדרלה של קסנטן, גרמניה
- כנסיית ניקולאי, צרבסט, גרמניה
המוצג המוכר העתיק ביותר (משנת 1230 לערך) נמצא בכותר־עמוד באכסדרת הקתדרלה של ברנדנבורג על נהר האבל. הוא מציג את חזירת היהודים כבת־כלאיים בין יהודי וחזיר; הגרסה הזו לא אומצה באתרים אחרים. ייצוגי חזירת היהודים מלמגו, קסנטן, אברסוולדה, וימפפן ומגדבורג משויכים למאה השלוש־עשרה. החוקר שחר מייחס את המוטיבים שבהיילינגשטאדט, בקתדרלה של קלן, במץ, ברגנסבורג, באופסלה, בגנזן, בקולמאר ובנורדהאוזן למאה הארבע־עשרה. את שאר האתרים שנמנו מתארכים למאה החמש־עשרה.
מוטיבים של חזירת יהודים שאינם מוצגים עוד ניתן היה למצוא בקתדרלה של פרייזינג, בפרנקפורט, במגדל העירייה בזלצבורג ובקלהיים (משנת 1519).
בעוד שהדוגמאות הקדומות יותר מוגבלות למבני דת, השימוש ההולך וגובר במבני חולין במהלך המאה החמש־עשרה, כמו למשל בבניין העירייה בזלצבורג, מצביע על קהל היעד ההולך וגדל של המוטיב.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אסף אוני, ביהמ"ש בגרמניה: להשאיר פסל אנטישמי של רב וחזירה מניקה ילדים יהודים על חזית כנסייה, באתר גלובס, 6 בפברואר 2020
- גלית נגה-בנאי, על הפולמוס שפרץ סביב התבליט הימי־ביניימי "חזירת היהודים", באתר הארץ, 26 באפריל 2023