לא תחסום שור בדישו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Adiel lo (שיחה | תרומות)
מ ←‏עריכת ההקדמה: קישורים פנימיים
שורה 1:
ב[[יהדות]], {{הדגשה|'''לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ'''|דברים כה ד|דברים כה,ד}} הוא איסור למנוע מ[[בהמה]] [[אכילה|לאכול]] מדבר שבו היא עושה מלאכה. ה[[פרה|שור]] המוזכר בפסוק מתפרש כדוגמה בלבד, והוא הדין לכל בעל חיים העושה מלאכה.{{הערה|[[משנה]] [[בבא קמא|מסכת בבא קמא]] [[S:משנה בבא קמא ה ז|פרק ה משנה ז]]; [[רמב"ם]], [[משנה תורה]], [[S:רמב"ם הלכות שכירות יג ב|הלכות שכירות פרק יג הלכה ב]].}} כמו כן, הדיישה[[דייש]] מהווה דוגמה בלבד לכל מלאכה בדבר הצומח בקרקע, ואפילו [[חמור]] הנושא [[תבואה]] – יש לאפשר לו לאכול ממנה.
 
איסור זה נמנה כאחד [[תרי"ג מצוות|מתרי"ג המצוות]], והעובר עליו במזיד [[ענישה|נענש]] על ידי [[בית דין|בית הדין]] בעונש [[מלקות (הלכה)|מלקות]]. אם מדובר בבהמה שהושכרה למלאכה זו – החוסם אותה צריך גם [[פיצוי|לפצות]] את בעל הבהמה ולשלם לו את כמות המזון היומית המקובלת של הבהמה,{{הערה|האומדן המופיע בדברי חז"ל: ארבעה [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#מידות נפח#קב|קבים]] (כחמישה ליטר) לפרה, שלושה קבים לחמור.}} שכן שכירת הבהמה כוללת, גם אם לא נאמר הדבר בפירוש, התחייבות לתת לה את מזונה.