סוסים במלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

סוסים רבים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים בחזית: מתשישות, מטביעה בבוץ, ומנפילה אל תוך מכתשי פגזים. סוסים גם נגנבו לאחר שרוכביהם נהרגו. סוסים גם סבלו מחוסר במזון ובטיפול נאות, מהתקפות נשק כימי שפגעו במערכות הנשימה שלהם ובעורם ומ[[שחין (מחלה)|שחין]]. כאשר החלו התקפות הגז בשנת 1915, אולתרו אטמי אף עבור הסוסים במטרה לאפשר להם לנשום במהלך ההתקפות.{{הערה|שם=שפר}} בשלב מאוחר יותר פותחו סוגים שונים של מסכות גז, הן על ידי מעצמות המרכז והן על ידי מדינות ההסכמה,{{הערה|1=[http://www.sciencemuseum.org.uk/broughttolife/objects/display.aspx?id=5159 Gas mask for horses, Germany, 1914-1918], אתר מוזיאון המדע הבריטי}}{{הערה|1=[http://query.nytimes.com/gst/abstract.html?res=9404E1DB163EE433A25752C0A9609C946996D6CF GAS-MASKS FOR HORSES.; Improved Device Being Made for the American Army.], אתר הניו יורק טיימס}} אם כי הסוסים לא הסתדרו עם שקיות ההזנה והרסו אותן לעתים קרובות. החיילים מצאו כי סוסים מושבחים באיכות גבוהה סבלו יותר מהלם הפגזים והתפרעו יותר בעת חשיפה למראות המלחמה וקולותיה מאשר סוסים מושבחים באיכות נמוכה, אשר למדו לשכב ולתפוס מחסה למשמע קולות הארטילריה. בתי חולים וטרינריים הוקמו במטרה לסייע לסוסים בהחלמתם מהלם הפגזים ופצעי הקרב, אך אלפי גופות סוסים עדיין היו מוטלות לאורך הדרכים בחזית המערבית.{{הערה|שם=שפר}} במהלך אחת משנות המלחמה טופלו 120,000 סוסים, בעקבות מחלות או פציעות, על ידי בתי החולים הווטריניריים הבריטיים לבדם. אמבולנסים ובתי חולים שדה וטרינריים נדרשו לטפל בסוסים, וקרונות סוסים פותחו לשימוש כאמבולנסים לסוסים בחזית המערבית.{{הערה|שם=IMH}}