ליטובוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
|||
שורה 1:
'''ליטובוי''' ([[רומנית]] '''Litovoi''') היה שליט [[רומנים|רומני]] ([[וויווד]] או [[קניאז]]) ששלט בערך בין השנים [[1241]]-[[1277]] או [[1279]], באזור [[אולטניה]] של היום, בחלק הדרומי-מערבי של רומניה הנוכחית. שמו כנראה ממקור [[שפות סלאביות|סלאבי]], אך מוצאו הרומני (olati) מוזכר בדיפלומת האבירים היואניטים, כלומר [[הוספיטלרים]], שהוצאה ב-[[2 ביולי]] [[1247]] על ידי [[בלה הרביעי]], מלך [[הונגריה]] ([[1235]]-[[1270]])<ref>בדיפלומה צויין כי המלך מעניק לאבירים ה[[הוספיטלרים]], שליטה ב[[באנאט הסברין]] ובקומניה, „…excepta terra kenazatus Lytuoy woiauode, quam olatus reliqimus prout iidem hactenus tenuerunt" פרט לאדמת הקניאזט של הוויווד ליטובוי אותה נשאיר לרומנים כפי ששלטו בה עד הלום"</ref>. במסמכים הונגרים מופיע כ "ליטואוי" או "ליטואון" וארצו נקראה "טרה ליטואה" (terra Lytua). באגרות ה[[מולדובה|מולדביות]] מ-[[1374]] ו-[[1407]] שמו מוזכר כ"ליטובוי" או "ליטאבור".
יש משערים כי בהתחלה משל ליטובוי, שמרכז נסיכותו היה אולי המחוז [[גורז']] של היום, גם באזור בדרום [[טרנסילבניה]] -
בשנת [[1277]] או בין 1277 ובין 1280 נמצא ליטובוי במלחמה עם ההונגרים על אדמות שהמלך החדש [[לסלו הרביעי]] ביקש לספח לאדמות הכתר ודרש תשלום מסים בגינן. ליטובוי שהעדיף להילחם ולא לשלם את המס הנדרש, נפל בקרב. משערים שהקרב התקיים באזור האצג ובראש הכוחות ההונגרים עמדו המגיסטר גיירגי והרוזן פטר<ref>היסטוריה כרונולוגית של רומניה Istoria României în date</ref>. האירוע מסופר במכתב מענק של המלך מ-[[8 בינואר]] [[1285]] שבו אחד מגבורי הקרב, המגיסטר גיירגי, בנו של שימון, קיבל במתנה מספר כפרים באזור שרוש כעת ב[[סלובקיה]].
| |||