מדד גלאזגו – הבדלי גרסאות

'''מדד ההכרה גלאזגו''' (או '''סולם גלזגוגלאזגו'''; ב[[אנגלית]]: '''Glasgow Coma Scale''' ובקיצור: '''GCS''') הוא מדד [[נוירולוגיה|נוירולוגי]] להערכת רמת ה[[הכרה]] של [[אדם]]. מטופללפי מדד זה המטופל מוערך לפי מספר קריטריונים קבועים, וסיכום הנקודות מהווה הערכה כללית על פי מדד הגלאזגו. תוצאת מדד הגלאזגו מסייעת לניבוי סיכויי ההתאוששות של החולה.

אף על פי שבהתחלהבתחילה נעשה שימוש במדד רק על מנת להעריך את רמת ההכרה של חולה לאחר [[ניתוח]] [[ראש]], אך כיום המדד מיושם במגוון תחומים - כולל [[רפואת חירום]], בה הוא מתבצע על ידי [[רופא]] או [[פראמדיק]] מיד בהערכה הראשונית. המדד פורסם בשנת [[1974]] על ידי גראהאם טיסדייל ובריאן ג'.ג'נט, פרופסורים ל[[נוירוכירורגיה]] מאוניברסיטת [[גלאזגו]]. השניים המשיכו וכתבו את הספר "טיפול בפציעות ראש" (ISBN 0-8036-5019-1, 1981, FA Davis), שהוא ספר מפורסם בתחום.

ה-GCS מהווה חלק ממספר מערכות ניקוד של טיפול נמרץ, הכולל את הבדיקות APACHE II, SAPS II ו-SOFA, כתרומה להערכת המצב של [[מערכת העצבים המרכזית]]. סקאלה דומה, סקאלת רנצ'ו לוס אמיגוס, משמשת להערכת ההתאוששות של חולים שסבלו מטראומה [[מוח|מוחית]].