כלכלה מתוכננת – הבדלי גרסאות

'''כלכלה מתוכננת''' היא [[משטר כלכלי]] שבהשבו ניהול הכלכלה נתון בידי הממשלה או לחלופין בידי [[מועצת פועלים|מועצות פועלים]]. בשיטת משטר זו, השלטון המרכזי מקבל את כל ההחלטות סביבבאשר הייצורלייצור והצריכהולצריכה של [[טובין]] ו[[שירותים (כלכלה)|שירותים]].

מתכונותיהן הרדיקליות ביותר של משטר זה מכונות '''כלכלה ריכוזית''' ו'''כלכלה מפוקחת'''. בכלכלות מעין אלה, התכנון הריכוזי של הכלכלה מקיף את כלל ענפי המשק העיקריים, ובמסגרתו נקבעים תוצרתם הרצויה ואופן חלוקת הכנסותיהם. המתכננים קובעים אפואאילו מהמוצרים ישעל המשק לייצר ומכוונים את התעשיות בהתאם. כלכלות מתוכננות מתונות יותר מתאפיינות בכך שהן משתמשותבשימוש ב[[תכנון אינדיקטיבי]]. אך ככלל, הכלכלה המתוכנות מנוגדת ל[[כלכלת שוק|כלכלת השוק]], שלפיהשבה ההחלטות על ייצור, ו[[תמחור]] טובין, ועל חלוקת משאבים ואופן השקעתם וכיוצא באלה נתונות בידי [[זכות הקניין|בעליהם הפרטיים]] של [[אמצעי הייצור]] וכפופות ל[[אינטרס|אינטרסיהם]], - ולא לקידומה של תוכנית [[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלית]] כלשהי. כמו כן, הכלכלה המתוכננת מנוגדת לשיטות כלכליות לא-מתוכננות אחרות.

כלכלות מתוכננות מושתתות לרוב על תעשיות [[הלאמה|מולאמות]], תעשיות בבעלות פרטית המתוכננות ומכוונות על ידי השלטון, ולעתים על עירוב של השתיים. על פי רוב, "כלכלה מתכוננת" ו"כלכלה ריכוזית" הם [[סינונים]], אך יש שמבדיליםהמבדילים ביניהן. לדידם, כלכלה ריכוזית נבדלת מכלכלה מתוכננת בכך שהיא מחייבת בעלות ציבורית או ממשלתית על אמצעי הייצור. לפי הבחנה זו, כלכלה ריכוזית היא בהכרח כלכלה מתוכננת, אך לא להפך.

[[כלכלת ברית המועצות]], שבזמנה הייתה הכלכלה השנייה בגדולה בעולם, הייתה כלכלה מתוכננת, וכןוכך גם [[כלכלת סין]] בימי [[הקפיצה הגדולה קדימה]], כלכלת הודו עד לרפורמות הכלכליות בשנת [[1991]], כלכלת [[אפגניסטן]] תחת הכיבוש הסובייטי ותחת שלטון ה[[טאליבן]] וכלכלת [[עיראק]] תחת שלטונו של [[סדאם חוסיין]]. בשלהי שנות השמונים ובראשית שנות התשעים החלו מדינות רבות שבהן הונהגו כלכלות מתוכננת לעבור בהדרגה לכלכלות שוק. יוצאת דופןהדופן היא כלכלת ברית המועצות שהתמוטטה עם התמוטטות המשטר כולו. כיום, מרבית כלכלות העולם הן כלכלות שוק או [[כלכלה מעורבת|כלכלות מעורבות]] (כלומר, מתוכננות למחצה). כלכלות מתוכננות מונהגות כיום ב[[קובה]], ב[[לוב]], ב[[ערב הסעודית]], ב[[איראן]] וב[[צפון קוריאה]].

קושיאת זהסוגיה הועלהזו העלה לראשונה על יד הכלכלן [[לודוויג פון מיזס]], שכינה. אותובמאמרו "[[מחלוקת"חישוב החישובכלכלי הכלכלי]]במדינות סוציאליסטיות". נטען" כיטען מיזס איןשאין ביכולתה של קבוצת מתכננים כלשהי לזהות ולחזות בדיוק סביר את העדפותיהם של צרכנים, מחסוריםואת בייצורכמויות ועודפיםהייצור ממנוהנדרשות. אכןואכן, כך היה בתקופות מסוימות בדברי ימיה של ברית המועצות -היה המחסור היה לתופעהתופעה שכיחה כל כך עד כי לעתיםשלעתים נאלצו רבים להמתין שעות, בתורים ארוכים, לשםכדי קנייתלקנות מוצרים בסיסיים כמו [[לחם]] ו[[נעליים]]. בין השאר, נבעו מחסורים אלה מכך שבתקופה אחת קבעו המתכננים כי ייצור [[טרקטור|טרקטורים]] חשוב יותר מייצור נעליים; באחרת, מכך שסופק מעט מדי [[עור]] ל[[מפעל|מפעלי]] הנעליים; ולעתים המחסור נבע מכך שלא ניתן למפעלים אלה די [[תמריץ]] לייצור מספר הזוגות הנדרש ובאיכות הנדרשת.

כאמור,הצד קיימתהאחר גםשל בעייתהמטבע עודפיםהוא ייצור העודף, שמעידההמעיד על בזבוז כוח עבודה וחומרי גלם, שניתן היה להקצותם לצרכים בוערים יותר של החברה. מבקרי התכנון הכלכלי טוענים שכלכלת שוק מונעת את קיומם של עודפים בטווח הארוך, משום שמנגנון [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]] מביא לירידת מחיריה של [[סחורה]] נתונהכלשהי, כאשר כמות תוצרתה עוברת את הדרישה לה. כך משתחררים משאבים לסיפוק מחסורים מיידים בסחורות אחרות, שמחירן החל לעלות עת שהביקוש להן גדל מכמות תוצרתן בשוק. כיוון שבכלכלה מתוכננת ההיצע והביקוש אינם משפיעים על המחירים, טוענים המבקרים כי אין בה כל מנגנון המאפשר לקבוע אילו סחורות מיוצרות יתר על המידה ואילו סחורות אינן מיוצרות במידה מספקת. לדידם, כלכלת שוק, שבה כל יצרן פועל לשם רווחיו, היא הדרך הטובה ביותר להשגת יעילות.