משפט בין-לאומי פרטי – הבדלי גרסאות

# השתק עילה (שימוש הגנתי) - משתמשים בפסק הזר על מנת להדוף תביעה מקומית שהוגשה.

# הסתמכות בהליך המקומי על ממצא עובדתי או משפטי שנקבע בפסק הזר.

 

===ברירת דין===

בסוגיה בה מעורב גורם זר נשאלת השאלה מהו הדין שיחול עליה (לדוגמא, כאשר מטוס ישראלי מתרסק באיטליה בדרכו לארה"ב - לפי איזה דין יש לתבוע פיצויים?). כללי ברירת דין הינם הכללים הקובעים איזה דין יחול על מקרה נתון. לרוב כלל ברירת דין מורכבים מקטגוריה וחוליית קישור, אשר צירופם יקבע מהו הדין החל. הכלל "על ענייני חוזים יחול דין מקום כריתת החוזה" - הקטגוריה היא דיני החוזים, בעוד שחוליית הקישור (היסוד הרלוונטי) היא מקום כריתת החוזה.

כיוון שהמשפט הבינלאומי הפרטי הינו ענף פנימי של כל שיטת משפט (להבדיל מן [[המשפט הבינלאומי הפומבי]], יתכנו מצבים בהן שיטות משפט שונות יחילו כללי ברירת דין שונים. במצב בו קיים שוני בין כללי ברירת הדין של שיטות המשפט השונות, כתוצאה מעיצוב שונה של הקטגוריות השונות בכל שיטה ושיטה - כל שיטה תחיל דין שונה.

לדוגמה: נושא שצרפת תסווג כנזיקי, אנגליה תסווג כחוזי – והתוצאה יכולה להיות שיוחלו בכל מדינה ומדינה כללי משפט בינלאומי פרטי שונים. מכאן שמדינה אחת עשויה לקבוע שחל על הסוגיה דין מקום מושב התובע, אך מדינה אחרת תקבע שחל דין מקום ביצוע העוולה.

 

בעבר נטו לפרש כללי ברירת דין בצורה רחבה, כיום חל הליך של אטומיזציה (פירוק למרכיבים) ובתי המשפט בישראל בעקבות בתי משפט בכל העולם נוטים לצמצם אותם. לדוגמה: בעבר על כל החוזים חל דין מקום ביצוע ההסכם. כיום, מקובל שעל חוקיות החוזה חל דין מקום ביצוע החוזה, על כושר ביצוע החוזה יחול דין מקום מושב המתקשר, על תקיפת ההצעה והקיבול או דרישת התמורה יחול דין מקום עריכת החוזה.

 

===רנבואה===

{{הפניה לערך מורחב|רנבואה}}

 

==לקריאה נוספת==