רבה בר רב הונא – הבדלי גרסאות

בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; [[מסכת נזיר]], דף ל"ב, א'.}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת גיטין]], דף פ"ו, ב'.}} רבה בר רב הונא נודע כ[[ענווה|עניו]]; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.}} בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]], ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול [[רבא]] התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת מועד קטן]], דף כ"ח, א'.}}▼