שלמה פוליצ'ק – הבדלי גרסאות

הרב '''שלמה חיים פוליצ'ק''' ([[כ"ח בכסלו]] [[ה'תרל"ח]] - [[כ"א בתמוז]] [[ה'תרפ"ח]], [[5 בדצמבר]] [[1877]] - [[8 ביולי]] [[1928]]), מכונה '''ה[[עילוי (לימוד)|עילוי]] ממייצ'יט''', מהבולטים שבתלמידי [[ישיבת וולוז'ין]].

שלמה נולד בכפר [[סינציניץ]] הסמוך ל[[מייצ'יט]] לאביו, הרב יוסף. החל בלימודיו בתלמוד תורה בעיירה מייצ'יט בעודו בן 5 שנים, ולאחר יום אחד כבד למד לקרוא, אחרי יומיים כבר הוקפץ לכיתת לימודי החומש, ולאחר שבוע היה תלמיד בכיתת הגמרא. לאחר כמה ימים כבר לא נותר לו מה ללמוד מהמלמדים שבתלמוד תורה שם, והלך ללמוד בערים [[סלונים]] ו[[נובהרדוק]] הסמוכות למקום מגוריו, שם הפליא את אנשי העיר, מלמדיו והרבנים בכישרונותיו. כשמלאו לו 12 שנים לקחו הרב [[אהרן רבינוביץ (רב)|אהרן רבינוביץ]] חתנו של הרב [[יצחק יעקב ריינס]] לישיבת וולוז'ין. בתחילה אמר [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], [[הנצי"ב]], לרב אהרן: היכן אקבע את עריסתו של זה?", ומשנכנס בדברי תורה עם שלמה חיים הצעיר, הכיר בגאונותו. אחר כך הביאו הרב אהרן לפני הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] ואחר שיחה של שעות בדברי תורה אמר עליו זה: עילוי כזה לא ראיתי מימי{{הערה|עדות הרב [[אלחנן וסרמן]] במקור ב[[יידיש]]: אזא משונהדיגען עילוי ווי דעם מייטשעטער האב איך אין לעבען ניט געזעהען.}}. כשנסגרה הישיבה בפקודת השלטונות נדד הרב שלמה חיים ל[[ישיבת סלבודקה]], אך מסיבות שונות עזב את הישיבה עד מהרה והתיישב ב[[ברסט ליטובסק|בריסק]] ליד הרב חיים. אחר תקופה עזב את בריסק והלך ל[[וילנה]] ל"קיבוץ" - קבוצת בחורים תלמידי חכמים שלמדו הוראה אצל הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]]. בהיותו בן 29 הזמינו הרב יצחק יעקב ריינס לכהן כראש ישיבה בישיבתו שב[[לידא]], שם היה במשך 9 שנים עם התפקרות הישיבה בעקבות מותו של הרב ריינס. משם נדד עם חלק מתלמידי הישיבה עד שהשתקעו ב[[יליזבטגרד]], למשך 6 שנים עד המאורעות והרציחות שהיו בעיר כחלק מ[[מלחמת האזרחים ברוסיה]]. אז עזב את העיר יחד עם משפחתו ונדד ל[[ביאליסטוק]], שם הורה בישישה שהייתה במקום. לאחר שנה הוזמן על ידי ראשי [[ישיבת רבינו יצחק אלחנן]] שב[[ניו יורק]] ללמד בישיבתם, והוא נענה לבקשתם. כ-6 שנים הורה בישיבה, ובפתאומיות, בעודו בן 50 בלבד, נפטר. היו לו חמישה ילדים, שלוש בנות ושני בנים.

{{מיון רגיל:פוליצ'ק, שלמה חיים}}