סכום ישר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תחילת שכתוב
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[מתמטיקה|במתמטיקה]], '''סכום ישר''' הוא אובייקט מתמטי המורכב מכמה אובייקטים מאותו סוג ללא "הפרעות" הדדיות ביניהם. אפשר להגדיר סכום ישר של [[מבנים אלגבריים]] כמו [[מרחב וקטורי|מרחבים וקטוריים]] או [[מודול (מבנה אלגברי)|מודולים]], אבל גם של [[מטריצה|מטריצות]], [[תורת הגרפים|גרפים]], [[קבוצה סדורה|קבוצות סדורות]] או [[מרחב טופולוגי|מרחבים טופולוגיים]].
 
סכוםהסכום הישר של שני אובייקטים מורכב, כקבוצה, מן הזוגות הסדורים שאפשר לבנות מהם, ולכן הוא שווה ל[[מכפלה ישרה|מכפלה הישרה]] שלהם; כך גם בכל מספר סופי של מבנים. לעומת זאת, כאשר מטפלים במספר מבנים אינסופי, הסכום הישר מוכל במכפלה הישרה, והוא כולל רק את הווקטורים שכמעט כל אבריהם אפס.
 
הסכום הישר מאפשר לטפל במספר כלשהו של אובייקטים בבת-אחת. אפשר להבחין בין בניה "חיצונית" של סכום ישר, המשלבת מבנים נתונים למבנה אחד גדול, לבין בניה "פנימית", המזהה שמבנה נתון מורכב מתת-מבנים שלו. ההבדל אינו פורמלי, משום שבשתי הדרכים מקבלים מבנים איזומורפיים.
שורה 11:
הסכום הישר מוגדר באופן דואלי: הסכום הישר של האובייקטים <math>\ A_i</math>, הוא אובייקט <math>\ B=\coprod A_i</math>, עם מורפיזמים <math>\ \iota_i {:} A_i \rightarrow B</math>, המקיימים את התכונה הבאה: לכל אובייקט <math>\ C</math> בקטגוריה עם מורפיזמים <math>\ f_i{:}A_i\rightarrow C</math>, קיים מורפיזם יחיד <math>\ f{:}B \rightarrow C</math> כך ש- <math>\ f_i = f \iota_i</math>. אם הסכום הישר קיים בקטגוריה, אז הוא יחיד עד כדי איזומורפיזם.
 
== סכום ישר של מרחביםשני וקטוריםמבנים ==
 
=== סכום ישר של חוגמרחבים עםוקטוריים עצמו===
=== תאוריה ===
 
אם <math>\ V</math> הוא [[מרחב וקטורי]],<math>\ U</math> ו- <math>\ W</math> תתי[[מרחב וקטורי|מרחבים שלוקטוריים]] מעל אותו [[שדה (מבנה אלגברי)|שדה]] <math>\ VF</math>, ואפשרהסכום להציגהישר כלשלהם וקטורהוא שלמרחב וקטורי חדש, <math>\ V\oplus W</math>, כסכוםשאבריו שלהם וקטורה[[זוג מ-סדור|זוגות הסדורים]] <math>\ U(v,w)</math> ועוד וקטור מ-(כאשר <math>\ v\in V, w\in W</math>), אזעם אומריםפעולות ש-החיבור <math>\והכפל V</math>בסקלר הואלפי '''סכום''' שלרכיבים: <math>\ U(v_1,w_1)+(v_2,w_2)=(v_1+v_2,w_1+w_2)</math>, ושלו- <math>\ W</math>\alpha(v,w)=(\alpha וכותבים <math>v,\alpha V=U+Ww)</math>. אם הצגה כזוהתוצאה היא תמידמרחב יחידה,וקטורי אזש[[ממד הסכום(אלגברה לינארית)|ממדו]] הוא '''סכום ישר''',הממדים אותושל מסמנים ב-<math>\ V=U\oplus W</math> (תנאי שקול לזה:ושל <math>\ V=U+W</math> כאשר אין ל- U ול- W וקטורים משותפים מלבד [[0 (מספר)|0]]). זוהי ההגדרה של סכום ישר כפעולה '''פנימית''', בין שני תת-מרחבים של אותו מרחב נתון V.
 
המרחב החדש מכיל את שני המרחבים <math>\ \{(v,0) : v \in V\}, \{(0,w): w\in W\}</math>, וכל וקטור שלו אפשר להציג באופן יחיד כסכום של וקטור מן הסוג הראשון ווקטור מן הסוג השני. תכונות אלה מציעות הגדרה של '''סכום ישר פנימי''': אם <math>\ V</math> הוא [[מרחב וקטורי]], עם תת-מרחבים <math>\ U</math> ו-<math>\ W</math>, ואפשר להציג כל וקטור של <math>\ V</math> כסכום של וקטור מ- <math>\ U</math> ועוד וקטור מ- <math>\ W</math>, אז אומרים ש- <math>\ V</math> הוא '''סכום''' של <math>\ U</math> ושל <math>\ W</math>, וכותבים <math>\ V=U+W</math>. אם הצגה כזו היא תמיד יחידה, אז הסכום הוא '''סכום ישר''', אותו מסמנים ב-<math>\ V=U\oplus W</math> (תנאי שקול לזה: <math>\ V=U+W</math> כאשר אין ל- U ול- W וקטורים משותפים מלבד [[0 (מספר)|0]]). מכיוון שהמרחבים <math>\ V,W</math> איזומורפיים לתת-המרחבים <math>\ \{(v,0)\}</math> ו-<math>\ \{(0,w)\}</math>, בהתאמה, הסכום הישר ה"חיצוני" הוא גם סכום ישר פנימי של תת-מרחבים וקטוריים, <math>\ V\oplus W = (V\oplus 0)+(0\oplus W)</math>, ולהיפך.
אפשר להגדיר סכום ישר גם באופן חיצוני, כאובייקט חדש. נניח ש-<math>\ V</math> ו-
<math>\ W</math> הם [[מרחב וקטורי|מרחבים וקטוריים]] מעל אותו [[שדה (מבנה אלגברי)|שדה]] <math>\ F</math>. '''הסכום הישר''' שלהם הוא מרחב וקטורי שאותו מסמנים ב- <math>\ V\oplus W</math>; כקבוצה, המרחב החדש שווה [[מכפלה קרטזית|למכפלה הקרטזית]] <math>\ V\times W</math>, כלומר הוא מורכב מכל ה[[זוג סדור|זוגות הסדורים]] <math>\ (v,w)</math> (כאשר <math>\ v\in V, w\in W</math>). החיבור והכפל בסקלר מוגדרים לפי רכיבים: <math>\ (v_1,w_1)+(v_2,w_2)=(v_1+v_2,w_1+w_2)</math>, ו- <math>\ \alpha(v,w)=(\alpha v,\alpha w)</math>. התוצאה היא מרחב וקטורי ש[[ממד (אלגברה לינארית)|ממדו]] הוא סכום הממדים של <math>\ V</math> ושל <math>\ W</math> (זה המקור לסימון של הסכום הישר בעזרת <math>\ \oplus</math>).
 
===סכום ישר של מרחבי מכפלה פנימית===
אפשר לזהות (עד כדי [[איזומורפיזם (מתמטיקה)|איזומורפיזם]]) את <math>\ V</math> עם תת-המרחב <math>\ V\cong V\oplus 0=\{(v,0)\}</math> ואת <math>\ W</math> עם תת-המרחב <math>\ W\cong 0\oplus W=\{(0,w)\}</math>; כך הסכום הישר (שהוא בניה 'חיצונית', חדשה) ניתן לתאור בתור סכום ישר פנימי של תת-מרחבים וקטוריים: <math>\ V\oplus W = (V\oplus 0)+(0\oplus W)</math>.
 
הסכום הישר של [[מרחב מכפלה פנימית|מרחבי מכפלה פנימית]] <math>\ U,V</math> הוא המרחב הווקטורי <math>\ U\oplus V</math> שהוגדר לעיל, עם המכפלה הפנימית <math>\langle u_1\oplus v_1,u_2 \oplus v_2 \rangle \equiv \langle u_1,u_2 \rangle + \langle v_1,v_2\rangle </math>. באופן זה תת-המרחבים <math>\ U\oplus 0</math> ו- <math>\ 0\oplus V</math> מאונכים זה לזה, וכך מתקיים [[משפט פיתגורס]]: ריבוע ה[[נורמה (מתמטיקה)|נורמה]] של <math>\ u+v</math> שווה לסכום ריבועי הנורמות של <math>\ u</math> ושל <math>\ v</math> (כאשר <math>\ u\in U, v\in V</math>). תכונה זו מכלילה את הסכום הישר של [[תבנית ריבועית|תבניות ריבועיות]].
=== דוגמה מפורשת ===
 
ההגדרה מכבדת גם את המבנה הטופולוגי של המרחבים הווקטוריים (המושרה על ידי ה[[מרחב נורמי|נורמה]]): סדרה
נסביר ונדגים במפורש למה אנחנו מתכוונים בסכום על ישר על מקרה יחסית פשוט.
<math>\ \{u_n+v_n\}</math> מתכנסת לגבול <math>\ u+v</math> אם ורק אם שתי סדרות הרכיבים מתכנסות ל- <math>\ u</math> ו- <math>\ v</math>, בהתאמה. בפרט, סכום ישר של שני מרחבי הילבט הוא מרחב הילברט.
 
במקרה המיוחד של <math>\ \mathbb{R}^n</math> או <math>\ \mathbb{C}^n</math>, '''[[מכפלה פנימית|המכפלה הפנימית]] הסטנדרטית''' מתקבלת מחיבור חוזר של המכפלות הפנימיות הטבעיות על <math>\ \mathbb{R}</math> או <math>\ \mathbb{C}</math> (<math>\ \langle a,b\rangle = ab</math> במקרה הראשון, <math>\ \langle a,b\rangle = a\bar{b}</math> בשני).
נסתכל על המרחב הווקטורי <math>\mathbb{R}^2</math> ונבצע סכום ישר שלו עם המרחב <math>\mathbb{R}</math>. כל אחד מהם הוא [[מרחב הילברט]]. נגדיר
: <math>\ \mathbb{R}^2 \oplus \mathbb{R} = \left\{ ( \vec{r} , z ) \ | \ \vec{r} \in \mathbb{R}^2 \ , \ z \in \mathbb{R} \right\}</math>
את פעולת החיבור נגדיר פשוט כחיבור פנימי לפי כל רכיב:
: <math>\ ( \vec{r_1} , z_1 ) + ( \vec{r_2} , z_2 ) = ( \vec{r_1} + \vec{r_2} , z_1 + z_2 )</math>
הגדרת הכפל בסקלר ברורה.
נגדיר מכפלה פנימית על ידי
: <math>\ \lang (\vec{r_1},z_1) , (\vec{r_2},z_2) \rang = \vec{r_1} \cdot \vec{r_2} + z_1 z_2</math>
בצורה זו <math>\mathbb{R}^2 \oplus 0</math> [[אורתוגונלי]] ל <math>\ 0 \oplus \mathbb{R}</math> ולכן מתקיים [[משפט פיתגורס]]:
: <math>\ \| (\vec{r},z) \|^2 = \lang (\vec{r},z) , (\vec{r},z) \rang = \vec{r} \cdot \vec{r} + z^2 = \| \vec{r} \|^2 + z^2 </math>
 
===סכום ישר של שני מודולים ימניים===
ניתן למעשה להוכיח שמרחב זה [[איזומטריה|איזומטרי]] ל <math>\mathbb{R}^3</math> שכן <math>\mathbb{R}^2 = \mathbb{R} \oplus \mathbb{R}</math> ו <math>\ ( \vec{r} , z) = ( x , (y,z)) \cong (x,y,z)</math>
 
הסכום הישר של מרחבים וקטוריים הוא מקרה פרטי של סכום ישר של מודולים. נניח ש- <math>\ M,N</math> הם [[מודול (מבנה אלגברי)|מודולים שמאליים]] מעל [[חוג (אלגברה)|חוג]] <math>\ R</math>. אפשר להגדיר את המודול <math>\,M \oplus N</math>, כקבוצה הכוללת את כל הזוגות <math>\ (m,n)</math> (עם <math>\ m\in M, n\in N</math>), והפעולות לפי רכיבים כבמקרה של מרחבים וקטוריים. גם כאן אפשר להגדיר סכום ישר פנימי, המתלכד עם הסכום הישר החיצוני.
אז, משפט פיתגורס שרשמנו לעיל מקבל את הצורה המוכרת שלו בתלת-ממד
: <math>\ \| (x,y,z) \|^2 = \| (\vec{r},z) \|^2 = \| \vec{r} \|^2 + z^2 = x^2 + y^2 + z^2 </math>
 
סכום ישר של עותקים של החוג (כמודול מעל עצמו) נקרא [[מודול חופשי]]. מודול M הוא חופשי אם ורק אם יש לו '''בסיס''', כלומר קבוצת איברים <math>\ e_1,\dots,e_n</math> כך שכל איבר אפשר להציג באופן יחיד כצירוף ליניארי <math>\ r_1e_1+\cdots+r_ne_n</math> עבור <math>\ r_1,\dots,r_n\in R</math>.
==סכום ישר של מבנים אלגבריים==
 
===סכום ישר של מבניםשתי אלגברייםאלגברות===
באופן דומה, ניתן להכליל את ההגדרה של "סכום ישר" לסכום ישר של [[מבנה אלגברי|מבנים אלגבריים]] שונים.
 
אפשר לראות כל [[אלגברה (מבנה אלגברי)|אלגברה]] (בין אם היא [[אסוציאטיביות|אסוציאטיבית]] ובין אם [[אלגברה לא אסוציאטיבית|לאו]]) כמודול מעל חוג עם מכפלה בילינארית. לכן, עבור שתי אלגברות <math>\ A,B</math> מעל אותו חוג <math>. R</math> נגדיר את <math> A\oplus B</math> באותו אופן שהגדרנו את הסכום עבור שני מודולים, ואת המכפלה (<math>\ a_1,a_2\in A, b_1,b_2\in B</math>) על ידי: <math>(a_1 \oplus b_1) \star (a_2 \oplus b_2 ) \equiv (a_1 \star a_2) \oplus (b_1 \star b_2)</math>.
===סכום ישר של שני מודולים שמאליים===
עבור שני מודולים שמאליים, <math>\ M,N</math> מעל [[חוג (אלגברה)|חוג]] <math>\ R</math>, נגדיר את המודול <math>M \oplus N</math> השמאלי מעל <math>\ R</math> [[מכפלה קרטזית|כמכפלה קרטזית]] <math>\ M\times N</math> כאשר עבור <math>m\in M, n\in N</math> נסמן את <math>\ (m,n)</math> בתור <math>\ m\oplus n</math>. עבור <math>. m_1,m_2\in M, n_1,n_2 \in N</math> נגדיר את החיבור על ידי
:<math>\ m_1\oplus n_1 + m_2\oplus n_2 \equiv (m_1 + m_2)\oplus (n_1 + n_2) </math>
ועבור <math>\ m\in M, n\in N, r\in R</math> נגדיר את הכפל בסקאלר על ידי
:<math>\ r(m\oplus n) \equiv (r m)\oplus (r n) </math>
 
=== סכום ישר של מטריצות ריבועיות===
מתוך ההגדרה מובן שהפעולה הזו היא [[אסוציאטיבי|אסוציאטיבית]] [[חילופיות|וחילופית]] (עד כדי [[איזומורפיזם (מתמטיקה)|איזומורפיזם]]). באופן דומה אפשר לסכום מספר מודולים שמאליים, <math>\ M_1\oplus M_2 \oplus M_2 \oplus ... \oplus M_n \ \equiv (...((M_1\oplus M_2) \oplus M_2) \oplus ... \oplus M_n)</math>. סכום כזה יסומן על ידי <math>\ \bigoplus_i M_i</math>.
 
===סכום ישר של שני מודולים ימניים===
ההגדרה עבור מודולים ימניים <math>\ M,N</math> מעל <math>\ R</math> היא זהה, רק שאת הכפל בסקאלר עבור <math>\ m\in M, n\in N, r\in R</math> נגדיר על ידי
:<math>\ (m\oplus n)r \equiv ( m r)\oplus ( n r) </math>
 
===סכום ישר של חוג עם עצמו===
כזכור, חוג הוא מודול מעל עצמו. לכן אפשר לעשות סכום ישר של החוג <math>\ R</math> עם עצמו <math>\ R\oplus R</math> ואפשר לעשות זאת עוד <math>\ n</math> פעמים <math>\ R^n \equiv \bigoplus_{i=1}^n R</math>. אם ניקח [[מודול חופשי]] <math>\ M</math> מדרגה <math>\ n</math>, כזה שאפשר לכתוב בו כל איבר <math>\ m\in M</math> בצורה יחידה כ<math>\ m=r_1e_1 + r_2 e_2 +... +r_n e_n</math> אז נוכל להגדיר את הפונקציה <math>\ f: M \mapsto R^n</math> על ידי <math>\ f(r_1e_1 + r_2 e_2 +... +r_ne_n) = (r_1,r_2,...,r_n)</math>. קל להיווכח שבמידה והמודול מעל חוג חלופי הפנקציה <math>\ f</math> היא [[איזומורפיזם (מתמטיקה)#איזומורפיזם בין מודולים|איזומורפיזם]], ולכן <math>\ M \cong R^n</math>.
 
===סכום ישר של מרחבי מכפלה פנימית===
 
הסכום הישר של [[מרחב מכפלה פנימית|מרחבי מכפלה פנימית]] <math>\ U,V</math> הוא המרחב הווקטורי <math>\ U\oplus V</math> שהוגדר לעיל, עם המכפלה הפנימית <math>\langle u_1\oplus v_1,u_2 \oplus v_2 \rangle \equiv \langle u_1,u_2 \rangle + \langle v_1,v_2\rangle </math>. באופן זה תת-המרחבים <math>\ U\oplus 0</math> ו- <math>\ 0\oplus V</math> מאונכים זה לזה, וכך מתקיים [[משפט פיתגורס]]: ריבוע ה[[נורמה (מתמטיקה)|נורמה]] של <math>\ u+v</math> שווה לסכום ריבועי הנורמות של <math>\ u</math> ושל <math>\ v</math> (כאשר <math>\ u\in U, v\in V</math>). תכונה זו מכלילה את הסכום הישר של [[תבנית ריבועית|תבניות ריבועיות]].
 
במקרה המיוחד של <math>\ \mathbb{R}^n</math> או <math>\ \mathbb{C}^n</math>, '''[[מכפלה פנימית|המכפלה הפנימית]] הסטנדרטית''' מתקבלת מחיבור חוזר של המכפלות הפנימיות הטבעיות על <math>\ \mathbb{R}</math> או <math>\ \mathbb{C}</math> (<math>\ \langle a,b\rangle = ab</math> במקרה הראשון, <math>\ \langle a,b\rangle = a\bar{b}</math> בשני).
 
ההגדרה מכבדת גם את המבנה הטופולוגי של המרחבים הווקטוריים (המושרה על ידי ה[[מרחב נורמי|נורמה]]): סדרה
<math>\ \{u_n+v_n\}</math> מתכנסת לגבול <math>\ u+v</math> אם ורק אם שתי סדרות הרכיבים מתכנסות ל- <math>\ u</math> ו- <math>\ v</math>, בהתאמה. בפרט, סכום ישר של שני מרחבי הילבט הוא מרחב הילברט.
 
===סכום ישר של מטריצות ריבועיות===
 
אם A ו- B הן שתי [[מטריצה ריבועית|מטריצות ריבועיות]] בגודל n ו- m בהתאמה, אז הסכום הישר <math>\ A\oplus B</math> הוא המטריצה <math>\ \left(\begin{matrix}A & 0\\ 0 & B\end{matrix}\right)</math>, בגודל n+m. אם V ו- W הם מרחבים וקטוריים ו- A,B המטריצות המייצגות של העתקות <math>\ T{:}V\rightarrow V</math> ו- <math>\ S{:}W\rightarrow W</math> בהתאמה (ביחס לבסיסים <math>\ B_V</math> ו- <math>\ B_W</math>), אז <math>\ A\oplus B</math> היא המטריצה המייצגת של ההעתקה <math>\ (T,S){:} V\oplus W\rightarrow V\oplus W</math> המוגדרת לפי <math>\ (T,S)(v,w)=(T(v),S(w))</math> (ביחס לבסיס <math>\ B_V \cup B_W</math>).
 
הסכום הישר מקיים <math>\ (A\oplus B)+(A'\oplus B') = (A+A') \oplus (B+B')</math> ו- <math>\ (A\oplus B)(A'\oplus B') = AA' \oplus BB'</math>.
 
===סכום ישר של שתי אלגברות===
אפשר לראות כל [[אלגברה (מבנה אלגברי)|אלגברה]] (בין אם היא [[אסוציאטיביות|אסוציאטיבית]] ובין אם [[אלגברה לא אסוציאטיבית|לאו]]) כמודול מעל חוג עם מכפלה בילינארית. לכן, עבור שתי אלגברות <math>\ A,B</math> מעל אותו חוג <math>. R</math> נגדיר את <math> A\oplus B</math> באותו אופן שהגדרנו את הסכום עבור שני מודולים, ואת המכפלה (<math>\ a_1,a_2\in A, b_1,b_2\in B</math>) על ידי:
: <math>(a_1 \oplus b_1) \star (a_2 \oplus b_2 ) \equiv (a_1 \star a_2) \oplus (b_1 \star b_2)</math>
אפשר לראות שמדובר באלגברה חדשה מעל <math>\ R</math> משום שכל תנאי הבילינאריות נשמרים.
 
==ראו גם==