|
'''מלחמת רשות''' ב[[יהדות]] היא מלחמה שנעשית כדי להרחיב את תחומה של המדינה מעבר לגבולות הארץ[[ארץ ישראל]], מטעמים כלכלייםפוליטיים-תדמיתיים או להאדירכלכליים, אתכפי שםשמתואר ב[[מסכת ברכות]]<ref>"אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה...אמר בתלמודלהם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד." (ג ב'). [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91]</ref>. מלחמות [[דוד שנעשו לרווחההמלך]], מובאות כאבב[[תלמוד]] כ[[אב טיפוס]] למלחמות רשות. <ref>"מלחמות יהושע לכבש – דברי הכול חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכול רשות" (בבלי סוטה מד ב). "במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו." (רמב"ם הלכות מלכים ה' א')</ref>
בניגוד למלחמתל[[מלחמת מצווה]], במלחמת רשות חייבים ראשי העם לקבל רשות ליציאה למלחמה מן ה[[סנהדרין]]. מטרתה של מלחמת רשות הייתה בדרך כלל כיבוש שטח עבור [[ארץ ישראל]] או מטעמים כלכליים ,כפי שמתואר במסכת ברכות. <ref>"אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה...אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד." (ג ב'). [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91]</ref>
==פטור מיציאה למלחמת רשות==
במלחמת הרשות בניגוד למלחמת מצווה ישנן ארבע קטגוריות של אנשים הפטורים מלצאת למלחמה: מסיבות משקיים, מטעמים משפחתיים, מטעמי מורל ומצפון ומטעמי בריאות ונכות. שלושת הראשונות נזכרות בפירוש במקרא והרביעית נלמדת בהקש בתורה שבעל פה. <ref>דברים כ' ה'-ח'</ref> ▼
▲במלחמת הרשות , בניגוד למלחמת מצווה , ישנן ארבע קטגוריות של אנשים הפטורים מלצאת למלחמה: מסיבותמטעמים משקיים, מטעמים משפחתיים, מטעמי מורל ומצפון ומטעמי בריאות ונכות. שלושת הראשונות נזכרות בפירוש במקרא והרביעית נלמדת בהקש בתורה שבעל פה. <ref>דברים כ' ה'-ח'</ref>
לגבי הפטורים היו שני סוגים: פטור חלקי ופטור מלא. בפטור חלקי היו צריכים להגיע לספר לנקודת ההערכות ושם הם היו משוחררים באופן חלקי מהמלחמה, והיו עוברים ללוגיסטיקה ויחידות עורפיות שתומכות בלחימה, ובהם כאלו שאירסו אישה אך לא התחתנו עדיין, או כאלו שבנו בית אך עדיין לא נכנסו להתגורר בו או מי שנטע כרם אבל עדיין לא חיללו. ואילו בפטור מלא לא היו צריכים כלל להתייצב, ולא היו משתתפים בשום היבט של המלחמה, ובהם אלו שהיו בשנת הנישואין הראשונה, או בשנה הראשונה בבית חדש או בשנה הרביעית בכרם שננטע. <ref>[[תוספתא]] סוטה, רמב"ם הלכות מלכים ז' י"א.</ref> ▼
▲לגבי הפטורים היו שני סוגים:מסווגים פטורלפטור חלקי ופטור מלא. בפטור חלקי היו צריכים להגיע לספר לנקודת ההערכות , ושםשם הם היו משוחררים באופן חלקי מהמלחמה, והיוועוברים עוברים ללוגיסטיקהל[[לוגיסטיקה]] ויחידות עורפיות שתומכותה[[כוח תומך לחימה|תומכות בלחימה ]], ובהם כאלו שאירסו אישה אך לא התחתנו עדיין, או כאלו שבנובנו בית אך עדיין לא נכנסו להתגורר בו או מי שנטענטעו [[כרם ]] אבל עדיין לא חיללו. ואילולעומת זאת, המשוחררים בפטור מלא לא היו צריכים כלל להתייצב, ולא היו משתתפים בשום היבט של המלחמה, ובהם אלו שהיו בשנת הנישואין הראשונה, או בשנה הראשונה בבית חדש או בשנה הרביעית בכרם שננטע. <ref>[[תוספתא]] [[מסכת סוטה |סוטה]], רמב"ם הלכות מלכים ז' י"א.</ref>
יש הסוברים כי תלמידי חכמים בדומה לשבט לוי, אינם צריכים לצאת למלחמת הרשות, על בסיס דבריו של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, ויש הטוענים כי אין להם שום פטור בדבר. <ref>הרב [[בן ציון עוזיאל]] בקובץ "הפוסק", תש"ח, סימן תתרפד, הרב הרצוג, הרב [[שלמה זוין]]</ref> ▼
▲יש הסוברים כי [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים ]], בדומה לשבטל[[שבט לוי ]], אינם צריכיםפטורים לצאתמיציאה למלחמת הרשות, על בסיס דבריו של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, ויש הטוענים כי אין להם שום פטור בדבר. <ref>הרב [[בן ציון עוזיאל]] בקובץ "הפוסק", תש"ח, סימן תתרפד, הרב הרצוג, הרב [[שלמה זוין]]</ref>
לגבי סוגיית ההתנדבות של אנשים הפטורים, התוספתא ובעקבותיה רוב הפוסקים סוברים שאדם שקיבל פטור חלקי איננו יכול להתנדב להלחם, וקל וחומר שמי שפטור לגמרי איננו יכול להתנדב ללחימה. ▼
▲לגבי סוגיית ההתנדבות של אנשים הפטורים, התוספתא ובעקבותיה רוב הפוסקים סוברים שאדם שקיבל פטור חלקי איננו יכול להתנדב להלחם, וקל וחומר שמי שפטורשהפטור לגמרי איננו יכול להתנדב ללחימה.
על פי [[אברהם ישעיה קרליץ]] "החזון איש" הפטורים ניתנו רק בזמן שישראל יכולים לנצח בלעדיהם, אבל במצב שאינם יכולים לנצח חובה על בעלי הפטורים להשתתף ולעזור, מדין של "לא תעמוד על דם רעך". <ref>חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג.</ref> ▼
▲על פי [[ אברהםהחזון ישעיה קרליץאיש]] "החזון איש", הפטורים ניתנו רק בזמן שישראל יכולים לנצח בלעדיהםבלעדי המשחוררים, אבל במצב שאינםשנצחון יכוליםהמערכה לנצחתלוי באותם חיילים הפטורים מהמלחמה, או אז חובה על בעלי הפטורים להשתתף ולעזור, מדין של "לא תעמוד על דם רעך". <ref>חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג.</ref>
==ראו גם==
|
