מספר טלפון – הבדלי גרסאות

החל מאמצע [[המאה ה-20]] החל ב[[ארצות הברית]] בקרב חברות מסחריות שימוש באותיות הרשומות על מספר הטלפון על מנת להקל על זכירת המספרים המסחריים. במכשירי הטלפון חולקו אותיות האלפבית האנגלי על גבי 8 מתוך 9 הספרות, כאשר 24 האותיות חולקו לקבוצות של שלוש אותיות, למעט האותיות [[Q]] ו-[[Z]]. ב[[אנגליה]] הוצבו אותיות אלה על הספרה "0", בשל דמיונם לאותיות אחרות, ולספרה "6" הוקצו רק האותיות [[M]] ו-[[N]], ואילו לספרה 7 הוקצו האותיות [[P]], [[R]] ו-[[S]]. הקצאת האותיות אפשרה לחברות להשתמש בשם החברה או במותג שלה כחלק מהמספר, כאשר האותיות מהוות למעשה המספר, ומספר האותיות בהן נעשה שימוש היה כמספר הספרות במספר הטלפון, כך לדוגמא הצירוף "ABE" משמעו "223".

 

שימוש באותיות נעשה לעיתים על מנת להבדיל בין איזורים גיאוגרפיים שונים, כאשר שתי הספרות הראשונות הוחלפו באותיות שנועדו להקל על זכירת האיזור.