הלל ליכטנשטיין – הבדלי גרסאות

רבי '''הלל בן רבי ברוך בענדיקט ליכטנשטיין''' נולד ב[[י"א בכסלו]] [[תקע"ה]] בעיר וועטש ב[[הונגריה]] (כיום [[סלובקיה]]) - ונפטר [[י' באייר]] [[תרנ"א]] ([[1815]] - [[1891]]) מגדולי רבני [[מזרח אירופה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]].

 

 

שנה מאוחר יותר נבחר לרבה של [[קלויזנבורג]], וכבר אז התבלט בעמידה על עקרונותיו והתנגדות ל[[ניאולוגים]]. דבר זה הביא לסכסוך עם [[אברהם פרידמן]] ששימש בתפקיד [[רב ראשי|הרב הראשי]] של [[טרנסילבניה]] ב[[קרלסבורג]] לאחר שנתמנה לתפקיד בידי השלטונות לאחר פטירת הרב [[יחזקאל פאנט]]. הרב ליכטנשטיין לא הסכים לקבל את מרותו וחשד בו שהוא הולך בדרכו של אהרון חורין מ[[ארד (עיר)|ארד]] ושיא העימות ביניהם הייתה כשאברהם פרידמן נאם בקלוז' ב[[הונגרית]]. הוא התלונן אצל השלטונות שלא הוגשה בקשה רשמית מצד קהילת קלויזנבורג למינויו, והרב ליכטנשטיין נאלץ לעזוב את קלוז'. וכן נוצר סכסוך עם הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] שניסה להנהיג דרשות בגרמנית המובנת לקהל המתפללים.

 

לאחר שב[[תר"ך]] (([[1860]]) נפטר חותנו העשיר של ידידו, הרב יהושע צבי אהרן ויינברגר (שכונה מהריא"ץ) שגר בכפר פטרי סמוך למרגיטה ונותר בחוסר כל, הרב ליטנשטיין העביר אליו ב[[תרכ"ב]] את רבנות מרגיטה ועבר לכהן כרב בסיקסו (Szikszó). ב[[תרכ"ח]] ([[1868]]) נבחר כרבה של קהילת [[קולומיאה]] ב[[גליציה]], ומכאן כינויו "ר' הלל קולומעייר" (מקולומייא).