חופה – הבדלי גרסאות

'''חופה''', ב[[הלכה]], חדר בו היו החתן והכלה מתייחדים בליל הכלולות, ובו היו שוהים במשך '"שבעת ימי המשתה'" שלאחר החתונה. כיום, המונח '"חופה '" מתייחס ליריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את [[חופה וקידושין|טקס הנישואין]]. טקס הנישואין עצמו מכונה אף הוא חופה.

הדרך המקובלת לקיים את הנישואין היא על ידי חופה. במשך הדורות הטקסים השתנו, והתעוררו מחלוקות מהי המקבילה התקפה ל'חופה'לחופה המקורית. נהוג להדר ולבצע מספר פעולות כדי לוודא שהכלה אכן נכנסה לרשות הבעל בהתאם לכל הדעות.

לפי גישה אחת, העובדה שבחופה המקורית החתן והכלה היו מתייחדים, היא מרכזית, והחופה שלנו אינה תקפה שכן אין בה ייחוד, ולכך מקפידים להתייחד לאחר טקס החופה ב[[חדר ייחוד]]. כמו כן נהוג להקפיד שהחתן יכסה את הכלה ב'[[הינומה']], שכן ישנם דעות שזוהי הכניסה לחופה.

כבר במקרא החופה מופיעה: "יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה" ([[יואל]] ב,טז), "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח" ([[תהילים]], יט,ו).

על הקידושין מברכים את [[ברכת אירוסין|ברכת האירוסין]], ועל הנישואין מברכים את [[שבע ברכות|ברכת הנישואין]]. מכיוון שנהוג לברכך שתי ברכות אלו על היין, מאז שנהגו לצרף את הקידושין והנישואין לטקס אחד התלבטו בשאלה, האם לברך את שתי הברכות על כוס יין אחד או שצריך לברך דווקא על שני כוסות נפרדים. כפתרון לספק זה, נוהגים לברך על כל ברכה על כוס נפרד, וכדי שברכת '"בורא פרי הגפן'" על היין לא תהיה [[ברכה לבטלה]], קוראים את ה[[כתובה]] בין ברכת האירוסין לברכת הנישואין, ומסתמכים על הפסק זה כהסח הדעת מהברכה הראשונה, וכך אפשר לברך שוב ללא חשש.