השיטה האדברסרית – הבדלי גרסאות

מהמינוח "אדברסרי" לעומת "אינקוויזיטורי" משתמע שרק בשיטת משפט זו ישנם צדדים יריבים, התביעה אל מול ההגנה. למעשה גם בשיטות משפט אינקוויזיטוריות מתקדמות מופרד התובע מן השופט, ולנאשם יש זכות להגנה משפטית. ואכן, [[האמנה האירופית לזכויות האדם]] בסעיף 6, דורשת כי שיטות המשפט של המדינות החתומות על האמנה יכללו מרכיבים אלו.

 

 

שוני נוסף הינו בדיני הראיות. השיטה האדברסרית דורשת שהראיות יוצגו בפני חבר מושבעים המורכב מהדיוטות ולא משופטים מקצועיים, ולכן דיני הראיות נוקשים יותר (המדובר בשיטה האדברסרית הטהורה. על אף ששיטת המשפט בישראל נחשבת אדברסרית, אין בשיטה זו משפט בפני מושבעים). החוקים לגבי [[עדות שמיעה]] נוקשים יותר בשיטה האדברסרית מאשר בשיטה האינקוויזיטורית. גם בעניין זה יש גמישות מסוימת. בהליכים שבהם יש לשמור על אינטרס של צד שלישי (במיוחד בהליכים בפני [[בית המשפט למשפחה]], בהם יש לשמור על "טובת הילד") ובהליכים בפני [[בית משפט לתביעות קטנות|בית המשפט לתביעות קטנות]] בהם הצדדים אינם מיוצגים בדרך כלל על ידי עורך דין, מאפשר המשפט (גם המשפט הישראלי) גמישות בדיני הראיות והבאת ראיות שיכולות להיפסל על ידי בית משפט אחר כעדות שמיעה או [[עדות סברה]].