שריון ריאקטיבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ תקלדה
שורה 2:
'''מיגון ריאקטיבי''' הוא סוג שריון המותקן ב[[רכב קרבי משוריין]] המגיב לפגיעת נשק בצורה המקטינה את הנזק לרכב עליו מותקן המיגון. מיגון כזה יעיל בעיקר נגד חימוש המבוסס על [[מטען חלול]] (כגון [[רקטות נ"ט]] ו[[טילי נ"ט]]). קיימים סוגים שונים של מיגון ריאקטיבי, אולם מרביתם עושים שימוש ביחידות של [[חומר נפץ הודף]] המותקנות על הדופן החיצונית של הרכב ומתפוצצות עם פגיעת החימוש, וכך מפחיתות משמעותית את יעילותו.
 
טכנולוגיה זו פותחה לאחר [[מלחמת ששת הימים]] על ידי חוקר [[גרמניה|גרמני]] בשם [[מנפרד הלד]] שעסק בניתוח הפגיעות שנגרמו לטנקים ישראליים במלחמה. הפיתוח של הלד הוא הבסיס למרבית מערכות המיגון הריאקטיבי המצויות בשימוש כיום. שימוש חלוצי בטכנולוגיה של הלד נעשה על ידי [[ישראל]] במיגון הידוע בשם "בלייזר" על טנקי [[מגח]] ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], אז הוכיח את יעילותו. כדי להתגבר על המיגון הריאקטיבי פותחו [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] בעל [[ראש קרבי]] כפול (טנדאם) - הראשון מפוצץ את קסטת המיגון הריאקטיבי והראש השוניהשני מפעיל [[מטען חלול]] שחודר דרך השריון (הפסיבי) הראשי.
 
{{קצרמר|צבא}}