חבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהות ועריכה קלה
עריכה
שורה 2:
'''נהר חַבּוּר''' (חָבוֹר במקרא; ב[[ערבית]]: خابور) הוא היובל הגדול ביותר של ה[[פרת]] בשטח [[סוריה]]. מקורו של נהר החבור באזור [[טורקיה]] אבל מקור המים העיקרי שלו הוא מעינות [[קארסט]]ים באזור "ראס אל-עין" שעל גבול סוריה עם טורקיה. אורכו של החבור 486 ק"מ. אל החבור זורמים מספר [[ואדי]]ות שזרימת המים בהם היא רק בחלק מהשנה. ביחד הם יוצרים את האזור שנקרא "משולש החבור" או אזור החבור העליון. באזור זה כמות הגשמים השנתית נעה בין 400 מ"מ במקסימום עד פחות מ-200 מ"מ. כמות מועטה זו הופכת את מי החבור לכל אורך ההיסטוריה למקור מים חיוני לחקלאות באזור. החבור זורם בשטח סוריה בכוון דרום ונשפך לפרת ליד העיר בוסירה.
 
ב[[עת העתיקה]] צמחו מספר תרבויות באזור החבור., כמודוגמה לכך הן תרבויות [[תל חלף]], [[תל ברק]], [[אורקש]] ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי [[חרס]] מצויירים מתחילת [[האלף ה-2 לפנה"ס]] שנמצאה באזור צפון [[מסופוטמיה]] ונקראת "משפחת כלי חבור". באזור החבור התפתחה גם ממלכת [[מיתני]] שהגיעה לשיא גדולתה ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]] בין [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-13 לפנה"ס]].
 
אזור החבור מוזכר גם במקרא. לאחר ש[[הושע בן אלה]] מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] מרד במלך אשור [[שלמנאסר החמישי ]] בשנת [[724 לפנה"ס]], עלה שלמנאסר ל[[שומרון (עיר)|שומרון]] והחריבה סופית בשנת [[722 לפנה"ס]]. שלמנאסר הגלה את תושבי שומרון לאשור. הפסוק ([[מלכים ב]], יז, ו) מספר {{ציטוטון| בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.}}