פלסי – הבדלי גרסאות

קיימות שתי שיטות מקובלות למיון סלעי יסוד: "[[מיון TAS]]”{{כ}} (Total-Alkali-Silica) המשמש עד היום כדרך למיון סלעי פרץ בלבד., ו"[[דיאגרמת QAPF]]"{{כ}} (Quartz, Alkali feldspar, Plagioclase, Feldspathoid) המשמשת בעיקר למיון סלעי תהום, אבל גם סלעי פרץ. המונח הכימי "סלע פלסי" ניתן ככינוי לסלעי פרץ על פי "מיון TAS” שנוצר על ידי "לה מיטרה" ב-1975, אבל המונח התפשט מעבר לכך. בעת מיון סלעים פלסיים [[פנריטי]]ים נעשה שימוש ב"דיאגרמת QAPF" והכינוי שמקבל הסלע ניתן בהתאם למינוח ה[[גרניט]]. לרוב נכללים מינרלים מאפיים בשם, למשל "גרניט נושא הורנבלנדה", שכן המונח גרניט כבר כולל בתוכו קיומם של קוורץ ופצלת השדה.