שעבוד צף – הבדלי גרסאות

נוספו 67 בתים ,  לפני 11 שנים
ב-[[1968]] קבע בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין פרי זה {{הערה|ע"א 689/68 '''חברת מגדלי פרי-זה בע"מ נ' הנאמן על נכס פאול שטראוס בפשיטת-רגל''', פ"ד כ"ג(1), 715}} כי לא ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. אך פסק דין זה עסק בהתחייבות שניתנה קודם לחקיקת [[חוק המשכון]], בשנת [[1967]] ומאז עלתה הדעה כי על פי חוק המשכון ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. בשנת 2005 פסקו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים [[משה זילברטל]], [[צבי טל]] ו[[נועם סולברג]], כי בדומה למוסד [[אחריות נכסים]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד.
 
בערעור על פסיקתם, קבע בית המשפט העליון ברוב קולותיהם של השופטים [[אליעזר ריבלין]] ו[[יוסף אלון]] ובניגוד לדעתו של השופט [[סלים ג'ובראן]] כי לא ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד {{הערה|רע"א 65/06, '''עזבון המנוח בר לבב ואח' נ. עו"ד מנחם עצמון ואח'''', לא פורסם}}. על פסק דין זה הוגשה בקשה לקיום [[דיון נוסף]] שנדחתה על ידי הנשיאה [[דורית בייניש]] {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/760/032/n03/08032760.n03.htm דנ"א 3276/08, '''עו"ד מנחם עצמון ואח' נ. עזבון בר לבב ואח''''], לא פורסם}}
 
==הערות שוליים==