פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 45 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
'''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]].
 
בערב [[חג השבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה שבע משפחות מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שננטשהשתושביו במלחמתנאלצו לנוטשו ב[[מלחמת השחרור]]. המשפחות השיגו בעלותרכשו עלאת המבנה והתיישבו בו.
 
בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-70.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}
 
דיירי הבית לאכמעט סבלוולא כמעטסבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה{{הערה|יואל יעקבי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7044/4 חשמונאים בזמן הזה], 6 בדצמבר 2007, אתר [[ערוץ 7]]}}, וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם [[שמעון ברמץ]], שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".{{הערה|שם=ברמץ}}
 
במבנה ממשיכות כיום להתגורר מספר משפחות, בהם [[עזרא יכין]], יוצאו[[יעל לח"י,בן סופרדב]] ומרצהאלמנתו של [[שבתי בן דב]].
 
==הערות שוליים==