צבאות העמים בסהר הפורה – הבדלי גרסאות

העדויות החשובות ביותר לצבאו של עם ישראל בתקופה המאוחרת הוא ה[[תנ"ך]]. מהכתובים ניתן לראות בקלות שמרבית החיילים נלחמו ברגל ואין אזכור למרכבות או פרשים. כלי הנשק העיקרי של היהודים היה עשוי מארד ורק מעטים היו בעלי חרבות ברזל. לפי התנ"ך, ב[[תקופת השופטים]] כל שבט נלחם בפני עצמו או יחד עם עוד שבטים, כהתגייסות ספונטנית של העם או כבחירה אד-הוק של לוחמים מובחרים. בימי [[שאול המלך|שאול]], התאחדו שבטי ישראל לראשונה על מנת לענות על האיומים הרבים מצד שכניהם. שאול לא הצליח במשימתו ורק בימי [[דוד המלך|דוד]] הצליחו היהודים[[בני ישראל]] להביס את ה[[פלשתים]]. לפי כמה חוקרים, דוד הוא זה שמיסד את הצבא לצבא מאורגן - ובכלל זה הקמת מערך [[כוחות מילואים|מילואים]] בכל הארץ, ומיסוד יחידת קומנדו עילית - "השלושים". דוד הסתייע גם ב[[שכיר חרב|שכירי חרב]] רבים מעמים שונים.