שלמי חגיגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
 
==דיני הקורבן==
חובה על האדם לבוא לעזרה ביום טוב הראשון של החג ולהביא עימו קורבן שלמים. קורבן זה, כ[[קורבן שלמים]], יכול להיות פר, איל או כבש, זכר או נקבה. חיוב הבאת הקרבן אינו חל על האדם בכל פעם שהוא נראה בבית המקדש, אלא רק פעם אחת במשך החג.
מי שנבצר ממנו להביא שלמי חגיגה ביום טוב הראשון של החג - יכול להביאם במשך כל החג, ובמקרה של חג שבועות - יכול להביאם במשך ששת הימים שלאחר הרגל. מי שלא הביאם עד סוף זמן זה, אינו יכול להביאם עוד.
 
חובת המצווה היא, כאמור, להביא את הקורבן ביום טוב הראשון של החג, אך מי שאיחר ולא הביא את הקורבן ביום זה, יכול להביאו באחד משאר ימות החג. בחג ה[[פסח]] – ניתן להביא את הקורבן באחד משבעת ימי החג, ובחג הסוכות – באחד משמונת ימי החג (כולל [[שמיני עצרת]]). גם בחג ה[[שבועות]], אף שהוא בן יום אחד בלבד - ניתן להביא את הקורבן באחד מששת הימים שלאחר החג. לאחר שעברו ימים אלה – לא ניתן להביא את הקורבן.
קרבן החגיגה הוא קרבן שלמים וככזה הוא מחולק לשלושה חלקים.
 
* החלק הראשון מוקרב ל"גבוה", דהיינו ה[[אימורין]] של הקרבן מוקטרים על גבי ה[[מזבח]].
לקורבן זה אין שיעור מן התורה, שנאמר: "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוהיך אשר נתן לך",<ref>[[ספר דברים]] טז,יז.</ref> אך חכמים קבעו שיעור מינימלי לערכו של הקורבן, לפי בית שמאי מעה אחת של כסף ולפי בית הלל (שהלכה כמותם) - שתי מעות של כסף.
* החלק השני, דהיינו החזה ושוק הימין של ה[[בהמה]] ניתנים ל[[כוהן|כוהנים]].
 
* החלק הנותר נאכל על ידי בעליו ובני ביתו.
קרבן החגיגה הוא קרבן[[קורבן שלמים]] וככזה הוא מחולק לשלושה חלקים.
* החלק הראשון מוקרב ל"גבוה", דהיינו ה[[אימורין|אימורי]] של הקרבן מוקטרים על גבי ה[[מזבח]].
* החלק השני, דהיינו החזה ושוק הימין של ה[[בהמה]] ניתנים ל[[כוהן|כוהנים]] ונאכל על ידיהם ועל ידי בני ביתם בתחומי ירושלים המקודשת.
* שאר בשר הקורבן נאכל על ידי מקריב הקורבן, בני ביתו ואורחיו בתחומי ירושלים המקודשת.
 
פרטי הדינים של קרבן זה מופיעים ב[[מסכת חגיגה]] אשר נקראה על שם קרבן זה.
שורה 36 ⟵ 39:
* '''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', כרך יב, '''חגיגה'''.
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:בית המקדש]]