פילוסופיה מכניסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''פילוסופיה מכאניסטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Mechanical Philosophy''') הינה תפיסת עולם על פיה כל תופעה ב[[טבע]] ניתנת להסבר ע"י מנגנוני סיבה ותוצאה [[מכניזם|מכאניים]] חיצוניים ואין לייחס לשום תופעה ב[[טבע]] מניע פנימי. גישה זו רואה ב[[עולם]] מעין מכונה ענקית הנעה ע"פ חוקים [[מתמטיקה|מתמטיים]] נצחיים החלים באופן שווה על כל מקום ב[[חלל]].
'''הפילוסופיה המכאניסטית''' התפתחה במאה השבע עשרה בד בבד עם [[המהפכה המדעית]]
בימינו יש לחלק בין מי שדוגל בתפיסה מכאניסטית של עולם ה[[חומר]] בלבד לבין מי שמוסיף לה גם מכאניזציה של ה[[נפש]] (mind). מטבע הדברים תומכי המכאניזציה של הנפש הינם [[מטריאליזם|מטריאליסטים]], אשר סבורים כי הנפש אינה אלא תוצר לוואי של הפעילות המוחית.
בין הפילוסופים והמדענים המכאניסטיים הראשונים נהוג למנות את [[גליליאו גליליי]], [[רנה דקארט]], [[תומס הובס]], [[פייר גסנדי]] ו[[רוברט בויל]].
שורה 11 ⟵ 9:
==הקדמה==
ביקורת ידועה כלפי המושגים "[[המהפכה המדעית]]" ו"'''הפילוסופיה המכאניסטית'''" היא כי השימוש בהם [[אנכרוניסטי|אנאכרוניסטי]] וכי אינם אלא שכתוב ה[[היסטוריה]] שנועד להציגה כקו ליניארי הנמצא במגמת עלייה עד לתקופתנו אנו ("[[היסטוריה וויגית]]"). הטענות העיקריות אותן משמיעים תומכי עמדה זו הן כי לא ניתן להצביע על אירוע יחיד או אפילו על מכלול אירועים שמהווים את [[המהפכה המדעית]] וכי עד ל[[המאה ה - 17|מאה השבע-עשרה]] לא הייתה כלל תפיסה של "[[מדע]]" כפי שאנו מבינים אותה כיום. טיעון נוסף הוא כי [[המהפכה המדעית]] ו'''הפילוסופיה המכאניסטית''' אינם אירועים שקרו לפתע פתאום, כי אם תהליכי שינוי הדרגתיים במחשבה האנושית שהחלו עוד ב[[ימי הביניים]] ולא הסתיימו אפילו עד ימינו.<ref>שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 9-23</ref> בנוסף, עוד בתקופה היוונית ניתן למצוא פילוסופים בעלי תפיסת עולם [[מכניזם|מכאניסטית]]
על מנת להימנע מסוג זה של ביקורת יש לציין כי [[ערך]] זה מתייחס לאירוע [[המהפכה המדעית]] כנקודתי מכיוון שהוא מתייחס למי שלקח את דרך חשיבה ה[[מכניזם|מכאניסטית]] לקצה וראה בעצמו מהפכן שמורד בדפוסי החשיבה הקדמוניים
==היסטוריה==
שורה 19 ⟵ 17:
===רקע===
[[תמונה:Aristo.gif|שמאל|ממוזער|150px|אריסטו]]
עד ל[[המאה ה - 17|מאה השבע-עשרה]] פילוסופיית הטבע אשר שלטה בעולם ה[[מדע]] באופן כמעט בלעדי הייתה זו האריסטוטלית. ע"פ [[אריסטו]], כל שינוי המתרחש ב[[טבע]] ניתן להסבר ע"י ארבע סיבות, והן: הסיבה החומרית, הסיבה הצורנית, הסיבה הפועלת והסיבה התכליתית. שתי הסיבות הראשונות הן סיבות סטאטיות הנמצאות ב[[עצם]] ומסבירות מדוע הוא כפי שהינו. לעומתן, הסיבה התכליתית והסיבה הפועלת מסבירות מדוע עצמים משתנים. הסיבה הפועלת מסבירה את השינוי ע"י מנגנון חיצוני של סיבה ותוצאה,
היבט רלוונטי נוסף בתפיסת ה[[טבע]] האריסטוטלית הוא החלוקה שמבצע [[אריסטו]] בין חלקים שונים של העולם החומרי. ע"פ [[אריסטו]], חוקי הטבע אינם אחידים בכל מקום, כך שבעוד שב[[עולם]] שמתחת לגלגל הירח פועלים חוקי טבע מסוימים, בעולם שמעל לגלגל ה[[ירח]] חוקי טבע שונים. בנוסף, העולם שמתחת לגלגל הירח הוא עולם דינאמי בר-שינוי, בעוד שהעולם שמעל לגלגל הירח נע ע"פ חוקיות קבועה – כוכבי הלכת מסתובבים מסביב ל[[כדור הארץ]] ו[[כוכב|כוכבי השבת]] סטאטיים לחלוטין. ▼
▲היבט רלוונטי נוסף בתפיסת ה[[טבע]] האריסטוטלית הוא החלוקה שמבצע [[אריסטו]] בין חלקים שונים של העולם החומרי.
===ניצנים של פילוסופיית טבע חדשה===
שורה 28 ⟵ 25:
לא ניתן להצביע על הנקודה המדויקת בה החל המרד בתפיסת הטבע האריסטוטלית, אולם, ניצנים ראשונים של התנגדות ניתן למצוא כבר בכתביו של [[ניקולאוס קוזאנוס]] ב[[המאה ה - 15|מאה החמש-עשרה]], אשר היה הראשון לחלוק על [[אריסטו]] באשר לסופיותו של היקום. דמויות מרכזיות אשר המשיכו את הפולמוס כנגד תפיסת הטבע האריסטוטלית הם [[ג'ורדאנו ברונו]] ו[[קופרניקוס]]. [[ברונו]], בספרו "על היקום האינסופי והעולמות" טען אף הוא כי היקום אינסופי וכי קיימות שמשות נוספות רבות בשמיים, טענות אשר בגינן עלה לבסוף על המוקד בידי ה[[אינקוויזיציה]] בשנת [[1600]]. [[קופרניקוס]], היה הראשון בתקופתו אשר טען כי כדור הארץ מסתובב מסביב ל[[שמש]] (התפיסה ההליוצנטרית). בנוסף, בשנת [[1572]], לאחר מאות שנים בהן לא דווח על זיהוי של כוכב חדש בארצות [[אירופה]], צפון [[אפריקה]] ו[[המזרח התיכון]], זיהה [[טיכו ברהה]] התפוצצות של [[סופר-נובה]], ובשנת [[1577]] זיהה טיכו כוכב שביט אשר נע דרך כדורי הקריסטל עליהם מסתובבים כוכבי הלכת ע"פ התיאוריה האריסטוטלית. לאחר מותו של [[טיכו]], עוזרו, האסטרונום [[יוהנס קפלר]] השתמש בתצפיותיו ובעזרתם ניסח שלושה חוקים מתמטיים הקשורים לתנועת הכוכבים. (יש לציין כי קפלר לא ניסח אותם בצורתם המתמטית המוכרת לנו כיום).<ref>Koyre, Alexandre, "From the closed world to the infinite universe", (Harper torchbooks, the cloister library, 1958), Chapters 1-3</ref>
דעות אלו אשר חולקות על תפיסת העולם ה[[אריסטו|אריסטוטלית]], בצירוף התצפיות החדשות המעידות על ליקויים בתורה זו, הן אלו
==תכנים מרכזיים בפילוסופיה המכאניסטית==
שורה 34 ⟵ 31:
===הטבע כמכונה===
טענתם העיקרית של הפילוסופים המכאניסטים הייתה כי ה[[טבע]] פועל כ[[מכונה]]. כך
לטענה כי ה[[טבע]] פועל על פי חוקיות מכאנית משמעויות רבות במגוון רחב של תחומים. ראשית, אם ה[[טבע]] פועל על פי חוקיות אזי הוא ניתן להבנה מלאה על ידי ה[[אדם]]. כלומר, כפי שהשעון פועל על פי היגיון מכאני קבוע ועל כן ניתן לנבא את מצבו בעתיד על פי מצבו ברגע מסוים, כך גם ה[[טבע]] יהיה מובן ונהיר לנו לחלוטין כאשר נבין את ההיגיון המכאני על פיו הוא פועל. שנית, תפיסה זו שוללת
===סיבתיות===
[[קובץ:PoolTablewithEquipment-non.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
בעיני הפילוסופים המכאניסטים, חידושה הגדול ביותר של הפילוסופיה המכאניסטית היה התנגדותה המוחלטת לכל סיבה שהיא פנימית ל[[חומר]]. התפיסה האריסטוטלית
על פי הפילוסופיה המכאניסטית, ההסבר היחידי המתקבל על הדעת לשינוי הוא הסבר הקשור למפגש של מסה במסה אחרת – כלומר [[חומר]] ו[[תנועה]]. כל הסבר [[אנימיזם|אנימיסטי]], המייחס רצונות ל[[עצם]], או הסבר הטוען להשפעה של גופים זה על זה מרחוק ללא מגע ביניהם – הוא הסבר שאינו מתקבל על הדעת ולכן זקוק לבחינה מחדש.
===איכויות ראשוניות ומשניות===
הבחנה נוספת שהפילוסופים המכאניסטים החלו לבצע היא ההפרדה בין איכויות ראשוניות למשניות. הפרדה זו תוך שימוש במושגים אלה מופיעה לראשונה אצל הפילוסוף האנגלי [[ג'ון לוק]]. על פי [[לוק]], יש להבחין בין התכונות הראשוניות שהן תכונות החומר אשר נוכחות בתוך החומר עצמו, לבין התכונות המשניות שהן תכונות החומר אשר באות לידי ביטוי רק באינטראקציה עם הצופה האנושי. כלומר, המוצקות והתנועה הם דברים שאכן נמצאים ב[[חומר]], אולם, הצבע, הטעם והריח הן תכונות שלא קיימות בעצם באופן אובייקטיבי כי אם סובייקטיבי בלבד.
הסיבה להבחנה זו היא הקושי להסביר כיצד תכונות כמו צבע, טעם וריח נמצאות בחומר עצמו. ב[[המאה ה - 17|מאה השבע עשרה]] החל השימוש במיקרוסקופ ועם שימוש זה התגלה המבנה החלקיקי של החומר, גילוי זה הוליד את השאלה - כיצד יכול להיות שהחלקיקים מקבלים את תכונות הצבע, הטעם והריח
==מטאפורת השעון ככלי להבנת הרעיון המכאניסטי==
[[קובץ:MontreGousset001.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעון כיס]]
מטאפורת השעון הינה דוגמה טובה להבנת המוטיבציה והרעיונות של הפילוסופיה המכאניסטית, זאת מכיוון שהפילוסופים המכאניסטים חשבו כי כל העולם פועל כמו שעון מכאני. פירושה של אנאלוגיה זו היא כי כל תנועה מיוצרת רק על ידי מגע של חומר בחומר, אובייקטים הפועלים כאילו הם בעלי רצון עשויים לפעול כך מסיבות מכאניסטיות לחלוטין והעולם בר הבנה לחלוטין אם רק נדע כיצד והיכן להתבונן.
שורה 63 ⟵ 58:
===ניסוי===
[[קובץ:Prisms with high and low dispersion.png|שמאל|ממוזער|150px]]
אחד החידושים הגדולים של הפילוסופיה המכאניסטית הוא נטישת סמכות ה[[ידע]] המסורתית והדרישה לכינון מחודש של ה[[ידע]] על בסיס הניסיון בלבד. אולם, בשונה ממה שהוגדר כניסיון עד כה, הניסיון החדש היה צריך להיות מעוגן בניסוי אמפירי ולא בניסוי מחשבה היפותטי בלבד.
מידת חשיבותו של הניסוי היה שנוי במחלוקת בקרב הפילוסופים המכאניסטים. [[דקארט]] ו[[הובס]], אף על פי שסברו שהניסוי ראוי לא חשבו שיש לבסס עליו בלבד את כל הידע האנושי והשאירו מקום לידע [[אפריורי]]. לעומתם, [[בייקון]], ולאחריו מי שהיה ראש האקדמיה המלכותית למדעים – סר [[תומס בויל]], תמכו בניסוי המדעי כמקור העיקרי לביסוס הידע המדעי. מי שהציב את המפעל המכאניסטי הניסויי של [[בויל]] בראש חקירתו המדעית הוא סר [[אייזיק ניוטון]].<ref>שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 79-106</ref> ===מתמטיזציה של הטבע===
אימוץ שיטת הניסוי האמפירי ככלי להשיג מידע על העולם
▲אימוץ שיטת הניסוי האמפירי ככלי להשיג מידע על העולם, היא זו שאפשרה את המתמטיזציה של הטבע. כאשר אדם עורך ניסוי מחשבה, תוצאות הניסוי לעולם אינן מדידות וברות השוואה לנתונים אחרים. אולם, ברגע שהניסוי מתקבל כמתודה העיקרית לגילוי האמת מתקבלים נתונים מספריים אשר ניתן לשלב בנוסחאות כוללות. בין המדענים שראו את עיקר עבודתם בניסוח חוקים מתמטיים לתופעות הטבעיות יש לציין את [[קפלר]], [[בויל]] וכמובן את מי שהביא את תפיסת העולם המתמטית לשיאה – סר [[אייזיק ניוטון]].
חלק מהפילוסופים המכאניסטים של המאה השבע עשרה האמינו כי ניתן לתאר את מבנהו היסודי של העולם בעזרת ה[[מתמטיקה]], ואת תפיסתם הצדיקו בין השאר גם בעזרת [[כתבי הקודש]], ובהם ספר חכמת שלמה בו נכתב – "במידה במספר ובמשקל הכל הכינות". יש לציין כי תפיסת עולם זו, על פיה הטבע "כתוב באותיות המתמטיקה" מיוחסת כבר ל[[פיתגורס]] ול[[אפלטון]], ובכל זאת, חידושם של הפילוסופים המכאניסטים היה בחזרתם אל המסורת האפלטונית ונטישת ראיית העולם הביולוגית-אריסטוטלית.<ref>שם עמ' 57-77</ref>
===אטומיזם===
התיאוריות האטומיסטיות השתלבו היטב בפילוסופיה המכאניסטית. על פי תיאוריו תאלו כל החומר מורכב מחלקיקים קטנים שאינם ניתנים לחלוקה. הסיבה לכך היא שהסברים אלו הצליחו להסביר כיצד אובייקט חומרי דוחף ומניע אובייקט אחר על ידי תנועת אטומים. אולם, גם עמדה זו הייתה שנויה במחלוקת, והיו פילוסופים כדוגמת דקארט שהתנגדו לאטומיזם וטענו כי היקום מורכב מחומר רציף לגמרי, משום שלהשקפתו בעולם מכאניסטי שבו התפשטות במרחב היא תכונה ראשונית של החומר, לא ייתכן ואקום. יש לציין כי גם דקארט דבר על חלקיקים המניעים זה את זה, אך לא מדובר באטומים (שאינם ניתנים לחלוקה) כי אם
▲התיאוריות האטומיסטיות השתלבו היטב בפילוסופיה המכאניסטית. על פי תיאוריו תאלו כל החומר מורכב מחלקיקים קטנים שאינם ניתנים לחלוקה. הסיבה לכך היא שהסברים אלו הצליחו להסביר כיצד אובייקט חומרי דוחף ומניע אובייקט אחר על ידי תנועת אטומים. אולם, גם עמדה זו הייתה שנויה במחלוקת, והיו פילוסופים כדוגמת דקארט שהתנגדו לאטומיזם וטענו כי היקום מורכב מחומר רציף לגמרי. יש לציין כי גם דקארט דבר על חלקיקים המניעים זה את זה, אך לא מדובר באטומים כי אם בגושי חומר. <ref>אלעזר וינריב, "רציונליזם ואמפיריציזם", (האוניברסיטה הפתוחה), כרך א', עמ' 47</ref>
===דאיזם===
תפיסת העולם המכאניסטית משתלבת היטב גם עם תפיסה דתית דאיסטית. על פי התפיסה הדאיסטית אלוהים ברא את העולם ומאז אינו מתערב בו כלל, כלומר - אין התגלות, נבואה או ניסים. במאה השבע עשרה תפיסת העולם הדאיסטית החלה להתפשט בקרב המשכילים, ובמיוחד בקרב מי שהאמין שהעולם פועל כמכונה. הסיבה לכך היא שאם העולם פועל כמכונה אין צורך באל שיתערב בו מכיוון שניתן להסביר הכל על ידי הבריאה הראשונית - "מתיחת קפיץ השעון" בלבד. אחד מהפילוסופים שלא קיבלו את תמונת העולם הדאיסטית הוא דקארט. הסיבה לכך שלא ניתן לייחס לדקארט תמונת עולם דאיסטית היא ההוכחה הראשונה שלו לקיום האל בהגיון השלישי של הספר הגיונות. על פי הוכחה זו ניתן לומר כי דקארט משמר בצורה מסוימת את ההתגלות הדתית מכיוון שכן לדעתו האל הוא שטבע בנו את האידיאה האובייקטיבית של האינסוף. <ref>אלעזר וינריב, "רציונליזם ואמפיריציזם", (האוניברסיטה הפתוחה), כרך א', עמ' 180-181</ref>
==הוגים ראשונים ומרכזיים==
===גליליאו===
[[תמונה:Galileo.arp.300pix.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גליליאו גלילי]]
שורה 97 ⟵ 90:
על פניו נראה כי [[ניוטון]] הינו פילוסוף מכאניסט מן השורה הראשונה. ראשית, משום שהשתמש במתודת ה[[ניסוי]] כמקור עיקרי לתורתו, שנית, הוא הראשון שניסח תיאוריה כוללת באשר לתנועת גופים החלה על כל מקום ב[[חלל]] באופן שווה. אולם, דווקא [[ניוטון]] הוא מי שמפקפק במוחלטותה של הפילוסופיה המכאניסטית, ועל כן הוא גם מי שמחזיר הסברים "פנימיים" חזרה אל תוך הטבע. הסיבה לכך היא חוסר יכולתו של [[ניוטון]] לספק הסברים מכאניים לתופעות כמו [[כוח המשיכה]]. כלומר, כאשר גילה ניוטון כוח קבוע שפועל על גופים בעלי [[מסה]], מכיוון שלא היה יכול להצביע באופן [[אמפיריציזם|אמפירי]] על קיומו, היה חייב לפקפק במתודה המכאניסטית, ולשאול מדוע עלינו לקבל הסברים חומריים חיצוניים בלבד. ניוטון טען כי: {{ציטוט|תוכן="עקרונות אלה נחשבים בעיניי לא כתכונות נסתרות האמורות לנבוע מצורתם המסויימת של הדברים, אלא כחוקים כלליים של הטבע, שמהם נובעים הדברים עצמם; אמיתותם נראית לנו באמצעות התופעות, אף על פי שסיבותיהם אינן ידועות לנו עד כה. שכן אלו הן תכונות גלויות, ורק הסיבות להן נסתרות מעינינו"<ref>אייזיק ניוטון, מובא אצל: שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 175</ref>}}
במהדורה השנייה של ה"פרינקיפיה" שהתפרסמה ב - 1713 הגיב ניוטון לכל מי שתקפו אותו על ההסברים הלא מכאניסטיים בהם הוא משתמש ואמר: "אין אני בודה שום השערות" ("Hypothesis non Fingo"). כלומר, טענותיו מנבאות את העתיד בצורה הטובה ביותר, ואין הוא בודה מליבו כל השערות שאין
מדברים אלו יוצא כי ניוטון,
==פילוסופיה מכאניסטית לאחר
[[קובץ:Richard_dawkins_lecture.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ריצ'רד דוקינס]]
בעולם הבתר-
מנגד, יש לציין כי רוב החוקרים לא מסכימים עם טענה זו וסוברים כי אין צורך ליחס ליכולת ההישרדות וההתפתחות של עולם החי תכליתיות. שרידים לוויכוח זה ניתן למצוא כבר בפרסום ספרו של
זאת ועוד, מנגנון הברירה הטבעית של דרווין נתפס על פי רוב כמנגנון מכניסטי, שכן אין בו יד מכוונת (לרבות יד אלוהית), אלא השינוי האבולוציוני נוצר כתוצאה מהישרדותם של הפרטים המותאמים יותר לסביבתם והורישו את תכונותיהם לצאצאיהם וממותם של הפחות מותאמים בטרם התרבו.
▲מנגד, יש לציין כי רוב החוקרים לא מסכימים עם טענה זו וסוברים כי אין צורך ליחס ליכולת ההישרדות וההתפתחות של עולם החי תכליתיות. שרידים לוויכוח זה ניתן למצוא כבר בפרסום ספרו של דארווין. בגרסא הראשונה של "מוצא המינים", קורא דארווין לפרק הרביעי "הברירה הטבעית", מה שעלול להישמע כניסיון להאניש את הטבע ולהעניק לו יכולת בחירה. לאחר התקפות על דארווין בשל ניסוח זה שנשמע תכליתי, שינה דארווין את שם הפרק הרביעי בספרו ל"השארת המסוגלים ביותר" ("Survival of the Fittest"), שנשמע יותר כסיבה פועלת שאת תוצאותיה ניתן לבחון רק בדיעבד.
==פילוסופיה מכאניסטית של הנפש==
|