יחסים דיפלומטיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Harel (שיחה | תרומות)
Gilado (שיחה | תרומות)
שורה 23:
[[תמונה:FA Yershov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציר הראשון של ברית המועצות בישראל, פ.א. ירשוב (F.A. Yershov) מוסר את כתב האמנתו ביום י"ב באב תש"ט, 1949]]
 
ל[[ישראל]] יש יחסים דיפלומטיים עם מרבית מדינות העולם. בימיה הראשונים של המדינה הייתה חשיבות רבה לעצם ההכרה במדינה שבאה לידי ביטוי בכינון יחסים דיפלומטיים. מבחינה זאת, כינון היחסים הדיפלומטיים עם [[מצרים]] ועם [[ירדן]], בעקבות חתימת הסכמי השלום ב-[[1979]] וב-[[1994]], היו ציון דרך חשוב, כיוון שמדובר בהכרה רשמית של שתי מדינות ערביות במדינת ישראל, מדינות שאף ניסו בשעתן למנוע בכוח את הקמתה. לישראל ישהייתה שגרירותבעבר גם שגרירות ב[[מאוריטניה]], שהיא מדינה ערבית בצפון-מערב אפריקה, ובעבר היו לה יחסיםויחסים דיפלומטיים בדרגת "משרדי אינטרסים" עם [[מרוקו]] ועם [[תוניסיה]], אולם הם הושעו, וכיום המשרדיםהשגרירות והמשרדים אינם פעילים.
 
בעקבות [[מלחמת ששת הימים|מלחמת ששת-הימים]] ב-[[1967]] ספגו יחסי החוץ של ישראל מכה קשה, כשרוב מדינות הגוש המזרחי, ובראשן [[ברית המועצות|ברית-המועצות]], וכן רוב מדינות אפריקה ואסיה, ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל. היחסים הדיפלומטיים עם ברית-המועצות התחדשו רק לקראת פירוקה. יתר השגרירויות של מדינות מזרח-אירופה, אפריקה ואסיה נפתחו בהדרגה מסוף שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים.