הגה גובה – הבדלי גרסאות

המטוסיםמטוסים נבנים עם מרכז כובד קבוע, מערכות הדלק מתוכננות במיוחד כדי לא לשנות אותו. אך הגורם שמשתנה תמידית תוך כדי טיסה הוא מרכז העילוי, שכן הוא תלוי במהירות האוויר וב[[זווית התקפה]]. בשביל לאפשר יציבות וניהוג בציר העלרוד יש לאזן את מרכז העילוי עם משטח שתפקידו להגביר או להקטין את העילוי בקצות המטוס באם הוא מורכב בזנב המטוס או בחרטומו, זהו הגה הגובה.

למרות שהוא קטן יחסית ל[[כנף (תעופה)|כנף]] היות והוא מורכב בקצה המטוס, ה[[עילוי (כוח)|עילוי]] או ההנחתה שהוא יוצר מספיקים כדי לבצע את הניהוג הדרוש.<br />

כאשר הגה הגובה מורכב בזנב המטוס בשני צידי הגוף. סגנון עיצוב זה בעל התנהגות טובה בכל תנאי הטיסה, ולכן הוא המועדף במטוסי קרב. אולם הגה גובה זה נכנס למערבולות הנוצרות על ידי הכנף, ועקב כך במהירויות נמוכות יכולת הניהוג שלו מונחתת.<br />

זהו תאור של הרכבת הגה גובה על גבי ב[[הגה כיוון]], השם נובע מהדמיון בין צורת ההרכבה לאות ה[[אנגלית]] T. בשל היותו הרבה מעל הכנף הגה גובה בסגנו טי לא נכנס למערבולות הנוצרות אחרי הכנף ובשל כן מצטיין בפשטות החישובים, וניהוג עדיף במהירויות נמוכות בהן יש חשיבות לזרימה חלקה של אויר. סגנון עיצוב זה בעל התנהגות מאוד בעייתי בהזדקרויות וזויות התקפה גבוהות כאשר הכנף יוצרת מערבולות לא ישרות אשר מונעות כל זרימה מהגה הגובה, במצב כזה אין יכולת ניהוג ושיכוך בעלרוד והמטוס יטה להרים אף ולהחמיר את המצב (מצב הנקרא הזדקרות עמוקה).<br />

סגנון זה מאגד יתרונות של עיצוב זנב טי בו הזרימה לא מופרעת על ידי מערבולות והמכנף, והתנהגות עדיפה בזויות התקפה גבוהות אשר הזרימה על המשטח נשארת קבועה. חסרונות עיצוב זה היא הבעייתיות בהרכבת שני משטחי ניהוג (גובה וכיוון) באותו חלל תנועה, בהן יש להתחשב בתנועת מייצב הכיוון והגובה שבל כך הגאי הגובה צריכים להיות גדולים יותר כדי לפצות על השטח שהגה הכיוון לוקח, מה שבתורו מגדיל את מקדם הגרר של המטוס.<br />

הרכבת הגה הגובה בצמוד לאפו של המטוס מקובלת בעיקר במטוסים בעלי [[כנף דלתא|כנף דלתא ללא זנב]] בהן הוספת הגה גובה בזנב המטוס לא מעשית עקב המערבולות שנוטות להיצמד לכנף אשר לא מאפשרות זרימת אוויר סדירה למשטח ההיגוי.<br />

מטוסים משתמשים בעקרונות של שיכוך פסיבי (או שיכוך מבני) בהם הטיית הכנף בצודה [[דיהדרלית]] (כלפי מעלה) או [[אנהדרלית]] (כלפי מטה) מציעה יתרונות של שיכוך תופעות של [[צימוד אינרציאלי]], [[גלגול הולנדי]], הפרעות רגעיות וכן הלאה. עיצוב הגאי הגובה מושפע משיקולים אלו ולכן ישנם משטחים אשר בנויים בהטייה. במטוס [[F-4|הפאנטום]] למשל, הטיית הגאי הגובה כלפי מעלה מאפשרת הקטנת צימוד אינרציאלי, גלגול הולנדי והגברת ניהוג בזוויות התתקפה גבוהות.<br />