שבעת חכמי יוון – הבדלי גרסאות

:בין אותם אנשים, [[תאלס|תאלס איש ממילטוס]], [[פיטקוס ממיטילנה]], [[ביאס|ביאס איש פיראנה]], [[סולון]] שלנו, [[קלאבולוס איש לינדוס]], [[מיסון איש חינאי]], ונאמר כי השביעי הוא [[חילון איש ספרטה]]. הם כולם דבקו והעריצו את החינוך הספרטני והיו בני חינוך זה. יכול כל אדם להעיד שהחכמה שלהם הייתה ניכרת בזכות ההערות שכל אחד מהם נשא כשהם נפגשו והם העניקו את פירות הביכורים של חכמתם לאפולו במקדשו בדלפי, כשהם כתבו את מה שעל פיו של כל אדם: "[[דע את עצמך]]", ו"[[שום דבר לא בהגזמה]]". מדוע אני מזכיר את המשפט הזה? משום שזה היה הסגנון של הפילוסופיה בקרב זקנינו, סוג של אומץ תמציתי"[ {{דרוש מקור]}}.

כמו כן, מסורת מאוחרת יותר מייחסת לכל אחד מהשבעה [[פתגם]] שהוא חיבר, למרות שחוקרים קדומים ומודרניים, הביעו ספק בכך שהפתגמים אכן חוברו על ידי שבעת החכמים. בפרט, לא ידוע מי חיבר את הפתגמים שנחרטו במקדש אפולו בדלפי. מלבד שנקשר שמם בפתגמים אלו, נודעו החכמים בכך שהיו ממציאים והיו ברשותם המצאות פרי ידם[ {{דרוש מקור]}}.

לפי מספר סיפורים בדויים, הייתה חצובה (בגרסאות אחרות: גביע) שניתנה לחכם ביותר. על פי הסיפורים, היא הועברה על ידי שבעת החכמים אחד מהשני, עד אשר אחד מהם (סולון או תאלס, תלוי בגירסא), הקדיש אותה לאפולו שנחשב לחכם מכל[ {{דרוש מקור]}}.

אולם, לפי דיוגנס, לא מדובר בפילוסופים אלא באנשים בעלי ידיעות בחוק וחקיקה. דעה זו מגובה על ידי חוקר מודרני שמציין כי מלבד תאלס, אף אחד מאלו, לא עסק בפילוסופיה[ {{דרוש מקור]}}.