|
[[16 באפריל]] [[1755]] - [[30 במרץ]] [[1842]]), [[צייר|ציירת]] [[צרפת|צרפתייה]].
אליזבט ויז'ה נולדה ב[[פריז]] ל[[לואי ויגהויז'ה]] שהיה צייר. כבר בימי ילדותה אביה התלהב מציוריה והתנבא כי תהיה ציירת. ב- [[1768]] אביה נפטר ואמה נישאה לז'אק פרנסואה לה סאבר, שהיה תכשיטן עשיר. אליזבט החליטה ללכת בדרכו של אביה ולהיות ציירת. בגיל חמש עשרה כבר הייתה ציירת מבוקשת, וציירה [[דיוקן|דיוקנאות]] של אנשי ה[[אצולה]] של תקופתה. ב- [[1775]] הציגה בפני האקדמיה המלכותית לציור ולפיסול שתי תמונות של דיוקנאות, והוזמנה להשתתף ב[[תערוכה]] של האקדמיה. ב- 7 באוגוסט של אותה שנה נישאה ל[[ז'אן בטיסט פייר לברוןלה ברן]], שהיה צייר אך עסק בעיקר במסחר בתמונות. ב- [[1781]] נסעה עם בעלה ל[[פלנדריה]] ול[[הולנד]], עקבה אחרי הטכניקה של הציירים ה[[פלמים]] וההולנדים, וציירה שם דיוקנאות של אנשי אצולה. שמה הלך לפניה והיא הוזמנה ל[[ארמון ורסאי]] כדי לצייר את דיוקנה של המלכה [[מארי אנטואנט]]. היא ציירה גם את המלכה בחברת ילדיה ואת אנשי האצולה של בית המלכות. ב- 31 במאי 1783 התקבלה כחברה באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול, בהמלצת [[לואי ה-16|לואי השישה עשר]] מלך צרפת.
באוקטובר [[1789]], בעטיה של [[המהפכה הצרפתית]], אליזבט ויז'ה לברוןלה ברן נמלטה מפריז עם בתה (שנולדה ב- 1780), והשאירה מאחריה את בעלה, את כל ציוריה ואת כל רכושה. היא התגוררה לחליפין ב[[רומא]], [[וינה]] וב[[סנקט פטרבורג]], שם ציירה את דיוקנה של [[יקתרינה הגדולה]] מלכת רוסיה, והתקבלה לאקדמיה לאמנות של העיר. ב- 1802 שבה לצרפת וב- 1805 ציירה את דיוקנה של קרולין מורה, שהייתה אחת מאחיותיו של [[נפוליאון]] הראשון. היא ביקרה ב[[אנגליה]] וציירה את דיוקניהם של אנשי אצולה בריטיים, ובהם את זה של המשורר לורד [[ג'ורג' ביירון]].
אליזבט ויז'ה לה ברון רכשה בית בעיירה לובסיין שבקרבת פריז והתגוררה שם עד 1814, כאשר שבה להתגורר בפריז. ב- 1835 וב- 1837 פרסמה את זכרונותיה שהפכו למסמך בעל חשיבות רבה במה שנוגע לחייהם של אמנים בני תקופתה. היא נפטרה בפריז ב- 1842 ונקברה בבית העלמין של לובסיין.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Marie Louise Élisabeth Vigée-Lebrun|שם ויקישיתוף=אליזבט ויגהויז'ה לברוןלה ברן}}
{{מיון רגיל:ויגה לברון}}
|
