מיקרופילם – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Positive roll film.jpg|ממוזער|סרט מיקרופילם]]

[[תמונה:Microform-reader.jpeg|ממוזער||מכונות לקריאת מיקרופילם נמצאות בדרך כלל ב[[ספרייה|ספריות]] ו[[ארכיון|ארכיונים]]]]

 

מיקרופילם הוא בדרך כלל [[סרט צילום]] 35 מ"מ בשחור-לבן, אם כי בתחום ה[[הנדסה]] נוהגים גם להשתמש ב[[כרטיס ניקוב|כרטיסי ניקוב]] שלהם מוצמד צילום בודד. לחלק ניכר ממדיית המיקרופילם מקודד מידע תוכן דיגיטלי בקצה התמונה המוצגת כדי לבצע שליפה אוטומטית, אולם לא בכולם. המיקרופילם אינו המדיה האנלוגית הקומפקטית ביותר בשימוש נרחב, ה[[מיקרופיש]] מאפשר לשמור מידע רב יותר.

# הוא קומפקטי ועלויות האחסון שלו נמוכות בהרבה מאשר עלויות האחסון של מדיית הנייר המקורית. לשם השוואה, איכסון שנה של גליונות כתב עת מצריכה רק 10% מהמקום שהיו תופסים הגליונות עצמם ורק 3% מהמשקל של אותם גליונות.

# עלויות השכפול זולות יותר ככל שמספר העותקים גדל, והן זולות יותר מאשר שכפול נייר.

# כיוון שמדובר במדיה אנלוגית (צילום של המידע המקורי), קל להציג אותה. בניגוד למדיה דיגיטלית, כל שיש לעשות הוא להגדיל את הצילום.

 

# שכפול: אפשר לשכפל את המיקרופילם המקורי מספר מוגבל של פעמים, בניגוד למדיה דיגיטלית שאינה מוגבלת בשכפול, וכוללת בדרך כלל מנגנונים לאיתור שגיאות ותיקונן.

 

 

בסוף [[המאה העשרים]] חלה ירידה תלולה בשימוש במיקרופילם, עם המעבר לאחסון על גבי מדיה מגנטית ב[[רשת מחשבים]]. יתרונה הגדול של השיטה החדשה הוא היכולת לקרוא את המסמך בכל מקום המחובר לרשת, ללא צורך בהעברה פיזית הנדרשת במיקרופילם.