קיפאון פנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←עריכת הפתיח: קישורים פנימיים |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
'''קפאון פנים''' הינה תופעה הבאה לידי ביטוי בהופעת סדר [[גביש]]י (ארוך טווח) בשכבות הפנים של [[נוזל]].
התופעה התגלתה (נסיונית) ב[[תמיסה|תמיסות]] [[אלקאן|אלקאנים]] ו[[פולימר]]ים דומים בתחילת [[שנות ה-90 של המאה העשרים]] על ידי שתי קבוצות בו זמנית. קבוצתו של פרופ' ג'ון ארנשו (אוניברסיטת קווין ב[[בלפסט]], [[אירלנד]]) חקרה את התופעה על ידי [[פיזור]] [[אור]], אך שיטה זו לא אפשרה לקבוע את עובי השכבה הקפואה והאם היא אכן מסודרת. במקביל פרסמה את מחקרה קבוצה בראשות פרופ' [[משה דויטש]] ([[אוניברסיטת בר-אילן]]) ד"ר בן אוקו (המעבדה הלאומית ברוקהייבן- ניו-יורק) וד"ר אריק סירוטה (תאגיד הדלק הבינ"ל- [[אקסון מוביל|אקסון]]) אשר חקרה את התופעה באמצעות השתקפות [[קרני רנטגן]] שאפשרה להם להראות שהשכבה הקפואה הינה שכבה אחת בה מסודרות המולקולות במקביל לנורמל לשכבת הפנים ובמבנה [[הקסגונלי|המערכת הגבישית ההקסגונלית]].
תופעה דומה שהתגלתה ע"י פרופסור ג'נס אלס-נילסן (המעבדה הלאומית ריסו-דנמרק) ופרופסור פיטר פרשן ([[אוניברסיטת הרווארד]]) בתחילת שנות ה-80, תיארה הופעה של "[[פאזה סמקטית]]" בפני המשטח של נפח נוזלי בעל "[[פאזה נמטית]]" ב[[גביש נוזלי|גבישים נוזליים]]. אולם, בתופעה זו שכבת הפנים לא היתה מסודרת או מוגבלת לשכבה אחת בלבד.
מאז גילוי התופעה באלקאנים נצפתה התופעה במגוון רחב של פולימרים ובין [[מצב צבירה|מצבי צבירה]] שונים: נוזל-אוויר, נוזל-[[מוצק]] ו-נוזל-נוזל.
תופעת קפאון הפנים מייצגת את ההיפך מהתופעה המוכרת והנפוצה יותר- [["המסת פנים"]].
| |||