|
==מקור האיסור==
האיסור להתדיין בערכאות של גויים נלמד ב[[מסכת גיטין]]<ref>(דף פח,ב)</ref> :
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="היה רבי טרפון אומר: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גויים, אע"פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר: ([[ספר שמות|שמות]] כא,א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות"}}
התלמוד אינו מבדיל בין בתי דין של גויים לבתי דין של ישראל שדנים שלא על פי דין התורה. לפי גישה זו לבתי המשפט ב[[מדינת ישראל]] ישנו דין של ערכאות של גויים<ref>(שו"ת יחוה דעת ד,סה)</ref>. קיימות גם גישות אחרות בהלכה למערכת המשפט במדינת ישראל, כאלו שאינן רואות בהן "ערכאות של גויים" אלא בתי משפט לגיטימיים, שהלגיטמציה שלהם נובעת מההסכמה של הציבור לקבל את פסיקתם <ref>(שו"ע חו"מ סימן ח', בהגהות הרמ"א: "ואסור להעמיד עם הארץ דיין על סמך שישאל כל פעם חכם; ועיירות שאין בהם חכמים הראויים להיות דיינים או שכולם עמי הארץ וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם, שלא ילכו לפני ערכאות של עכו"ם, ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר), אף על פי שאינם ראויים לדיינים: וכיוון שיקבלו עליהם בני העיר אין אחד יכול לפוסלן: וכל צבור יכולין לקבל עליהם בית דין שאינם ראויים מן התורה".
דיון מפורט ניתן למצוא אצל אלון מנחם, המשפט העברי.)</ref>.
מלשון ה[[רמב"ם]] בסוף הלכות [[סנהדרין]]<ref>כו,ז</ref> נראה כי האיסור לדון בערכאות של גויים הינו מוחלט, אפילו כשהם דנים על פי דין התורה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כל הדן בדיני גויים ובערכאות שלהם, אף על פי שהיו דיניהים כדיני ישראל, הרי זה רשע וכאילו חרף והרים יד בתורת משה רבנו, שנאמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות"}}.
אחת מעשרים וארבע העילות [[נידוי (הלכה)|לנידוי]] היא המעיד עדות בערכאות של גויים כנגד ישראל חברו והוציא ממנו ממון שלא כדיני ישראל, שמנדים אותו עד שישלם"<ref>משנה תורה , הלכות תלמוד תורה ו,יד</ref>.
|
