|
|
|
מטוסים שנועדו לשאת עליהם חימוש גרעיני נצבעו בצבע לבן מיוחד שמונע מה[[קרינה]] ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבית]] לחדור למפציץ.
פיתוח של מפציצים אסטרטגיים גדולים נוספים בחלקים המאוחרים של [[המלחמה הקרה]] הושעההופחת בגלל העלויות העצומות ובשל פיתוחם של [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] בין יבשתיים שסיפקו את אותה עוצמת הרתעה ללא סכנת יירוט. עם זאת פותחו בארה"ב ובברה"מ מטוסי הפצצה על קוליים כדוגמת ה: B-1, הבקפייר והבלקג'ק. בנוסף הוכנס לשירות ארה"ב בסוף שנות ה-80 מטוס הביון וההפצצה הכבד [[B-2]], שהינו בעל יכולת חמקנית ויכול להגיע עד לאיזור המטרה ולשגר לכיוונה טילי שיוט מדוייקים כמו ה[[טומהוק]], או חימוש אחר שיכול להיות גם בעל ראש נפץ גרעיני. אולם העלויות הגבוהות של המפציצים החדשים בעלי תכונת ה[[חמקן|חמקנות]] גרמו לכך שרק מעטים מהם יוצרו ולכן המפציצים האסטרטגיים המזדקנים שללא שתיהוצאו המעצמותעדיין המשיכומשירות ועתידים להמשיך לשרת לכלאת צבא ארה"ב אורךבעשרות המלחמההשנים הקרההקרובות.
===אחרי המלחמה הקרה – הגבולות מטשטשים===
|
