ויקיפדיה

הלל פריד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מחקתי את הסיפור. לא רלוונטי לאנצ'. לדעתי אפשר למחוק גם את נוסח ההסכמה שכתב לידידו.
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{הצבעת מחיקה}}
 
ה[[רב]] '''הלל פריד''' ([[ה'תקכ"ג]], [[1763]] - [[ה'תקצ"ג]], [[1833]]), היה "משנה לראש הישיבה" ב[[ישיבת וולוז'ין]] בתקופת היסוד שלה, תחת הנהגת חותנו רבי [[חיים מוולוז'ין]],{{הערה|הרב חיים הלל פריד, הקדמת '''חוט המשולש'''.}} ולאחר מכן כיהן כ[[רב]] העיר [[גרודנה]].
 
==קורות חייו==
שורה 8:
כנהוג בישיבת וולוז'ין, לצד ראש הישיבה התמנה "משנה לראש הישיבה". רבי חיים מוולוז'ין מינה את חתנו הרב הלל פריד למשנהו, והוא נשא בתפקיד זה במשך עשר שנים. בכל אותן שנים מסר בקביעות שיעורים לבני הישיבה. על כך מעיד נכדו הרב [[חיים הלל פריד]] בשם אביו הרב [[אליעזר יצחק פריד]]: {{ציטוטון| וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה}}.{{הערה|הרב חיים הלל פריד, הקדמת '''חוט המשולש'''.}}
 
לאחר פטירת אביו בשנת [[תקע"ג]] ([[1813]]), עבר לגרודנה למלא את מקומו.{{הערה|‏ ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, '''אנציקלופדיה של גלויות''', כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90.}} בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת [[תקע"ח]] ([[1818]]), אלא רק דיינים,{{הערה|‏ ש"א פרידנשטיין, '''עיר גבורים''', יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.}} ולפיכך, תוארו הרשמי של הרב פריד היה 'הרב המו[[אב"ץד]] (ו[[מורה צדקמו"ץ]])'.{{הערה|‏1=שלושה ימים לפני פטירתו, ב[[כ"ט בשבט]] [[תקצ"ג]] ([[1833]]), כתב הסכמה לספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25021&st=&pgnum=10&hilite '''לזכר לישראל'''] מאת ידידו הרב [[יחיאל מיכל ממינסק]] , בה כתב על המחבר: "ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח". בכותר להסכמה נכתב אודותיו: "אב"ד ומ"ץ דק"ק הוראדנא". ראו גם: ‏הרב דוד מנובהרדוק, '''גליא מסכת''', ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.}}
 
ביוםרבי הלל פריד נפטר ב[[ב' באדר]] [[תקצ"ג]] ([[1833]])). נפטרעל הרבמצבתו הללבבית העלמין בגרודנא ועל מצבתו נחרטנכתב: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו / לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו / לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים / בחסותו בצל קורת '''נפש החיים'''".{{הערה|'''עיר גבורים''' (ראו הע' 1) עמ' 77.}}▼
שלושה ימים לפני פטירתו, ב[[כ"ט בשבט]] [[תקצ"ג]] ([[1833]]), כתב הסכמה לספרו של ידידו הרב [[יחיאל מיכל ממינסק]]{{הערה|‏ '''לזכר לישראל''', ווילנא והורודנא תקצ"ד.}} בה כתב על המחבר: {{ציטוטון|ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח}}.{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25021&st=&pgnum=10&hilite}} בכותר להסכמה נכתב אודותיו: ''''אב"ד ומ"ץ''' דק"ק הוראדנא'.
 
▲ביום [[ב' באדר]] [[תקצ"ג]] ([[1833]])) נפטר הרב הלל בגרודנא ועל מצבתו נחרט: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו / לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו / לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים / בחסותו בצל קורת '''נפש החיים'''".{{הערה|'''עיר גבורים''' (ראו הע' 1) עמ' 77.}}
 
==עזבונו התורני==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הלל_פריד"