קהלת מוסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Rex~hewiki (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Koheleth Mussar.jpg|ממוזער|350px|העמוד הראשון של "קהלת מוסר"]]
"'''קֹהֶלֶת מוסר'''" היה [[כתב עת]] [[עברית|עברי]] שהוציא לתקופה קצרה [[משה מנדלסון]] ב[[ברלין]] ב-[[1755]],{{הערה|כתב
ב-1755 היה משה מנדלסון בן 26, התגורר זה כשנתיים בברלין ועשה את צעדיו הראשונים בהשתלבות בעולם האינטלקטואלי והפילוסופי של ברלין. בעקבות הפילוסופיה ה[[מוסר]]ית וה[[אסתטיקה|אסתטית]] של [[לייבניץ]] ו[[כריסטיאן וולף]], שהשפיעה במידה רבה על מנדלסון הצעיר, החל להוציא בעברית שבועון שיועד לקהילה היהודית. הוצאת כתב העת הושפעה גם מכתבי העת המוסריים שנפוצו ב[[גרמניה]] וב[[אנגליה]] במחצית הראשונה של [[המאה השמונה עשרה]]. החשובים שבהם באנגליה היו השבועונים ''[[The Guardian]]'',{{כ}} ''The Tatler'' ו-''The Spectator''.
שותפו של מנדלסון בעריכת "קהלת מוסר" היה אדם בשם טוביה בּוֹק (Bock). לא ידוע מיהו אדם זה; ב[[פנקס קהילה|פנקסי הקהילה]] של ברלין אמנם מופיע אדם בשם זה, אך הוא היה [[סוחר]] מבוגר בהרבה ממנדלסון ולא ידוע על כל עיסוק אינטלקטואלי או ספרותי שלו. משערים שמדובר ב[[כינוי ספרותי]] לאדם אחר: יש הסבורים שמדובר ב[[אהרון גומפרץ]], ידידו ומדריכו של מנדלסון, ויש שהציעו שזהו שם כיסוי למנדלסון עצמו. בסך הכול יצאו לאור שני גיליונות שבכל אחד מהם שמונה עמודי דפוס. על הגיליונות לא מופיעים שמות המחברים, וכפי הנראה הודפסו בכמות קטנה יחסית.
שורה 8:
גיליונות "קהלת מוסר" עסקו כאמור באסתטיקה, במוסר ובתיקון המידות. בכתב העת קרא מנדלסון להתבוננות ביפי הבריאה והטבע, גם כמכשיר להכרת ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. כראיה לקריאתו הביא מנדלסון את מאמרי [[הרמב"ם]] על הכרת האלוהים מתוך התבוננות בעולם, ו[[ספרות חז"ל|מאמרי חז"ל]] נוספים, כגון הציווי על [[ברכת האילנות]]. גישה אופטימית וחיובית זו הייתה שונה במובהק מהקו הקפדני והקודר שהטילה ספרות המוסר בסגנון הספר "[[קב הישר]]" שהייתה נפוצה באותה תקופה ב[[יהדות אשכנז]], וגרסה הטלת מורא על היהודי המאמין ואיום בעונשי [[גיהנום]] על החוטאים. נושא נוסף שהודגש במאמרים שבכתב העת היה השימוש בלשון העברית. מנדלסון התלונן על הזנחת הלשון העברית אצל הכותבים והמחברים, קרא להרחבת השימוש בה, וטען שניתן להשתמש בעברית לכל מטרה, ואפילו לצורך [[ספרות]] ו[[שירה]]. בגיליון השני של כתב העת עלה נושא נוסף, והוא ביקורת חברתית על סדרי הקהילה היהודית. מנדלסון מתח ביקורת על ה[[צביעות]] של ההנהגה הדתית בקהילה ועל ה[[שחיתות]] של בעלי ההון. כנגד תופעות אלו הוא קרא להשתלמות מוסרית של האדם ולתיקון עצמי המביא את האדם להיות בעל משפחה הגון, מסודר ושמח בחלקו.
את חשיבותו של כתב העת שהוציאו מנדלסון ובוק תיאר ה[[היסטוריון]] [[שמואל פיינר]]
לא ברור מדוע פסק כתב העת להופיע אחרי זמן קצר כל כך. ה[[ביוגרף|ביוגרפים]] הראשונים של מנדלסון ([[יצחק אייכל|אייכל]], קייזרלינג) טענו שהסיבה היא התנגדות של ה[[רב]]נים ומנהיגי הקהילה לכתב העת, שהציג לראשונה קול ציבורי ומוסרי שבא ממי שאינו אישיות רבנית. המחקר העדכני יותר הציע סיבות נוספות: קשיים כלכליים בהוצאת כתב העת, או מיעוט קוראים וכותבים בגלל חריגותו וחדשנותו של הרעיון ואי התאמתו לכלי הביטוי המקובלים בחברה היהודית אז. אפשר גם שמנדלסון, שנטה שלא להגיע לעימותים חזיתיים עם האליטות הקיימות בקהילה והעדיף פעולה שקטה והדרגתית, החליט לפנות לאפיקי פעולה אחרים. ואכן, לאחר שפסק כתב העת לצאת פנה מנדלסון לעסוק בעיקר בכתיבה בגרמנית והשתלב בחברת האינטלקטואלים הגרמניים הכללית, ולא שב לכתיבה עברית-יהודית עד אחרי [[משה מנדלסון#פרסום ותהילה; פרשת לאוואטר|פרשת לאוואטר]].
"קהלת מוסר" אמנם לא הטביע חותם בזמנו ובמקומו, אך עמד מול עיני עורכי "[[המאסף]]", כתב העת המהפכני של [[תנועת ההשכלה]], שהחל לצאת ב-[[1783]]. עורכי "המאסף" אף הדפיסו מאמרים נבחרים מתוך "קהלת מוסר" שמסר להם מנדלסון בסוף ימיו. הטקסט של "קהלת מוסר" בשלמותו נדפס שוב בכמה מהדורות, ולאחרונה יצא במהדורה מדעית מקיפה של [[מאיר גילון]] ב-[[1979]].
שורה 18:
==לקריאה נוספת==
* '''[http://www.hebrewbooks.org/42578 קהלת מוסר]''', 16 עמודים. (כולל את שתי הגיליונות, שלושה שערים בכל גיליון, ללא ציון מחבר, תאריך ומוציא לאור)
* מאיר גילון, '''קהלת מוסר למנדלסון על רקע תקופתו''',
* מנוחה גלבוע, '''לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה''', עמ' 250.
* מנוחה גלבוע, '''לקסיקון העיתונות העברית במאה XIX''', כרך 1, בהוצאת בית הספר למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, [[אוניברסיטת תל־אביב]], מכון כץ לחקר הספרות העברית והקתדרה לעיתונאות ע"י עזריאל קרליבך, 1986. עמ' 32-33.
==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:כתבי עת של תנועת ההשכלה]]
| |||