אנדראה אדאמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיום עבודה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אנדראה אדאמי די בולזנה''' (ב[[איטלקית]]:'''Andrea Adami da Bolsena''' {{כ}} [[30 בנובמבר]] [[1663]] - [[22 ביולי]] [[1742]]) היה [[זמר]] [[קסטראטו]], [[סופר]] ו[[מלחין]] [[איטליה|איטלקי]].
 
שורה 6 ⟵ 5:
אדאמי נולד בבולזנה ושם החל את לימודיו. בהמשך יצא ל[[רומא]]. בשנות ה-80' של [[המאה ה-17]] התקבל כחבר באגודה המוזיקלית של סנטה צ'צ'יליה (Congregazione dei Musici di S Cecilia), ראיה לפעילותו בחוגי הכנסייה של רומא. כשרונו כקסטראטן היה רב, אבל את הצלחתו יוצאת הדופן חב במידה רבה לחסות שפרש עליו ה[[חשמן]] [[פייטרו אוטובוני]], גדול פטרוני המוזיקה ברומא בימים ההם. אדאמי כיהן בארמון החשמן כמוזיקאי הבית בשנים 1686 עד 1740.
 
ב-5 באוקטובר 1690 הצטרף כחבר ב[[האקדמיה של ארקדיה|אקדמיה של ארקדיה]] ואימץ לו את הכינוי "קריקלה פיזאו". בגיל 26 התקבל בהמלצת אוטובוני לקאפלה הסיסטינית כזמר סופרן ושם היה, בשנת 1701, ל[[קאפלמייסטר|מאסטרו די קאפלה]], משרה בה החזיק עד 1714. מחוץ לקאפלה הסיסטינית שר אדאמי בעיקר בחצרות אצילים, כיון שעל זמרי ה[[אפיפיור]] נאסר לשיר לפני הציבור הרחב. שנתיים לפני כניסתו לקאפלה הסיסטינית הופיע בתפקיד '''פרינדו''' ב[[מלודרמה]] "Il Figlio delle Selve" מאת קוזימו באני בהפקה פרטית בבית ה[[לברית|לבריתן]], [[קארלו זיגיסמונדו קאפצ'י]]. כן השתתף ב[[דרמה פר מוזיקה]] "Il Colombo ovvero L’India scoperta" ל[[לברית]] של החשמן פייטרו אוטובוני ואולי גם ב"La Statira" של אוטובוני ו[[אלסנדרו סקרלטי]]. את ההיתר המיוחד להופעות הפומביות האלה קיבל כנראה מאוטובוני, שהיהשהיו לו מהלכים בחצר האפיפיור.
 
בחיבורו החשוב '''Osservazioni per ben regolare il coro de i cantori della Cappella pontificia''', שיצא לאור ברומא בשנת 1711, מציג אדאמי רשומות וביוגרפיות של זמרים ומלחינים חשובים, שהיו קשורים במוסד המוזיקלי האפיפיורי, כמו [[גובאניג'ובאני פלסטרינה]], [[גרגוריו אלגרי]] ו[[ג'ובאני ברנרדימריה נאנינו]], בין השאר. עוד נזכר שם רפרטואר היצירות שבוצעו, לעתים בלוויית התרשמותו המוזיקלית והאסתטית של המחבר.
 
על אף קשריו ההדוקים עם ה[[כנסייה]], נראה שאדאמי לא כתב כלל מוזיקת קודש. ידוע רק על כמה [[קנטטה|קנטטות]] שלו, מהן שרדו רק שתיים.
כרכים אחדים של קנטטות מאת מלחינים אחרים שרדו מספרייתו הפרטית, והם נושאים שלט אצולה שנוצר במיוחד לכבודו. כרכים אלה, יחד עם שתי תמונות דיוקן שלו, מעשה ידי אמנים ידועים ברומא, מעידים על מעמדו המבוסס והאמיד.
 
בחיבורו החשוב '''Osservazioni per ben regolare il coro de i cantori della Cappella pontificia''', שיצא לאור ברומא בשנת 1711, מציג אדאמי רשומות וביוגרפיות של זמרים ומלחינים חשובים, שהיו קשורים במוסד המוזיקלי האפיפיורי, כמו [[גובאני פלסטרינה]], [[גרגוריו אלגרי]] ו[[ג'ובאני ברנרדי נאנינו]], בין השאר.
 
== מקור ==