סימנים (תלמוד) – הבדלי גרסאות

* מילה או מספר מילים שהן ראשי תיבות של כל הפריטים המרכיבים את קבוצת העניינים המסוכמת. כגון: '''[[יקנה"ז]]'''{{הערה|מסכת פסחים ק"ב ע"ב}}, שהם ראשי תיבות של סדר הברכות ב[[הבדלה]] ביום טוב שחל במוצאי שבת: '''י'''ין, '''ק'''ידוש, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה, '''ז'''מן. כמו כן ידוע הקטע מתוך ה[[הגדה של פסח]] על [[עשר המכות]]: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: '''דצ"ך עד"ש באח"ב'''": '''ד'''ם, '''צ'''פרדע, '''כ'''נים, '''ע'''רוב, '''ד'''בר, '''ש'''חין, '''ב'''רד, '''א'''רבה, '''ח'''ושך, '''ב'''כורות.

 

 

:רוב הסימנים הבאים כראשי תיבות יוצרים מילים סתמיות וחסרות משמעות, ועם זאת הסימנים מקלים על הזכירה והשינון{{הערה|ראו פירוש תפארת ישראל על מסכת מנחות פרק י"א משנה ד', שם הוא תמה מה התועלת ביצירת סימן המורכב מאוסף אותיות היוצרות מילה חסרת משמעות.}}. אולם במקרים מסוימים ראשי התיבות יוצרים מילה או מילים בעלות משמעות, ואז תועלתם רבה יותר. כגון: '''חבי"ת'''{{הערה|מסכת עבודה זרה ל"ט ע"א}}, שהיא ראשי תיבות של '''ח'''לב, '''ב'''שר, '''י'''ין, '''ת'''כלת. וכן: '''שעטנז גץ'''{{הערה|מסכת מנחות כ"ט ע"ב}}, שהן שבע האותיות שיש עליהן שלושה תגים (בכתיבת [[סופר סת"ם|סת"ם]]).