הלבנת פנים – הבדלי גרסאות

נוספו 1,828 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 89.139.43.177 (שיחה) לעריכה האחרונה של אנדר-ויק
תגית: הסרת קטגוריות
מ (שוחזר מעריכות של 89.139.43.177 (שיחה) לעריכה האחרונה של אנדר-ויק)
'''הלבנת פנים''' הוא מונח ב[[יהדות]], המגדיר [[עלבון]] או גרימת [[בושה]] לאדם. מקור המונח הוא בכך שכאשר אדם חווה עלבון הוא מחוויר - מלבין. על הלבנת פנים אמרו [[חז"ל]] "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים", וגם "כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים", כאשר המובן של "שפיכות הדמים" כאן הוא הדם האוזל מפני של האדם בו עלבו.
 
== הלבנת הפנים בהלכה ובאגדה ==
מעשה שאסור לעשות
ב[[מסכת סוטה]] (דף י:) דן התלמוד בהתנהגותה של [[תמר (אשת ער)|תמר]] כפי שהיא מתוארת בספר בראשית. תמר נמנעה מלומר במפורש שחמיה [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] הוא שהכניסה להריון כשחשבה ל[[זונה]]. תוצאתה של שתיקה זו כמעט הובילה לכך שנגזר עליה מוות בשרפה. מכאן מסיק [[רבי יוחנן]] המביא את דברי [[רבי שמעון בר יוחאי]]: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים". מסקנה זו עומדת בקנה אחד עם תפיסתם של חז"ל שביוש בפרהסיה דומה להריגה.
 
ה[[תוספות]] תוהה מדוע אין מונים בפירוש את הלבנת הפנים בדברים שהם "[[ייהרג ואל יעבור]]" ומשיב שאכן גם הלבנת פנים ראויה להימנות עמהם. ה[[פוסק הלכה|פוסקים]] נחלקו ביניהם האם לקבל את מסקנת התוספות, או שמא דברי ה[[תלמוד]] נכתבו כלקח מוסרי, ולא כהלכה למעשה. ה[[רמב"ם]], למשל, אינו מסכים עם התוספות.
 
סיפור נוסף בתלמוד ([[מסכת כתובות]] סז:), הצופן בחובו רעיון מוסרי דומה הוא על ה[[אמורא]] [[מר עוקבא]], אשר יחד עם אשתו הסתתר בתנור לוהט, כדי להקפיד על מתן [[צדקה]] בסתר ולמנוע מעני שלו תרם כסף לראות אותו, שמא יתבייש.
 
{{תבנית:הלכה}}
 
{{קצרמר|הלכה}}
 
[[קטגוריה:ייהרג ואל יעבור]]
[[קטגוריה:ניבים וביטויים עבריים]]
159,349

עריכות