יצחק בן אבא מרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 84:
*מותר [[שבת|בשבת]] [[אמירה לנכרי|לבקש מגוי]] לעשות [[ל"ט מלאכות|מלאכה]] האסורה ליהודי [[מדאורייתא]], כאשר הדבר נעשה לצורך [[מצוות|מצווה]].{{הערה|עיטור, מהדורת הרב מאיר יונה, חלק ב, דף מט עמודה א}} דעה זו אינה מקובלת, והדעה הרווחת בפוסקים היא שלצורך מצווה מותר לבקש לעשות דבר האסור רק [[מדרבנן]]; אם כי, מקובל לסמוך על שיטת ספר העיטור כאשר המצווה נוגעת לציבור, כגון הדלקת תאורה שכבתה בבית כנסת.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעו|ב}}}}
*[[תקיעת שופר|בתקיעת שופר]], התרועה היא קול רצוף עולה ויורד כעין יללה, ללא רווח בין חלקיה.{{הערה|עיטור חלק ב דף ק עמודה ד. שיטה זו נדונה ב{{טור|אורח חיים|תקצ}}.}}
*[[שמיטת כספים]] נוהגת אף בחוץ לארץ ואף בזמן הגלות. נושא זה היה סלע מחלוקת בין בעל העיטור לבין [[זרחיה הלוי|הרז"ה]], על רקע חוב מסוים שבעל העיטור עצמו היה הלווה{{כלומר?}}.{{הערה|עיטור דף עו עמוד ב. [[ספר התרומות]] שער מה חלק א אות ד. וראו [[ישראל תא שמע]], '''רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו''' עמ' 81 הערה 67, על הרקע למחלוקת זו.}}
*הנחת [[תפילין]] נוהגת רק מגיל שלוש עשרה ומעלה.{{הערה|עיטור חלק ב דף סא עמודה ג}} זאת, בניגוד לשיטת רוב ה[[ראשונים]], על פיה יש חובה [[מדרבנן]] להקדים את הנחת התפילין תקופה מסוימת לפני כן. בעניין זה קיבלו רוב העדות את דעת היחיד של העיטור, "וכן נהגו ואין לשנות".{{הערה|[[רמ"א]] ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|לז|ג}}}}
*[[חמץ]] של גוי שעבר עליו [[פסח|הפסח]] אסור באכילה ומותר רק בהנאה, דבר המבטל את התועלת ב[[מכירת חמץ]].{{הערה|עיטור חלק ב דף קכו עמודה ב}} חידוש זה נדון ב{{טור|אורח חיים|תמח}} ונדחה על ידו.