חידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חידוש''' היא מצווה או הלכה ב[[תורה]], שחלק מכלליה ויסודותיה אינה לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליה האחרים לפי הכללים הסנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליה והלכותיה למצוות אחרות.
==דיני אישות==
ב[[מסכת קדושין]]{{הערה|דף כ"א ע"ב.}} מובאת דעתו של [[רב (אמורא)|רב]], אחת מהמצוות שהם חידוש היא מצוות [[אשת יפת תואר]] הנלמדת ב[[פרשת כי תצא]], שכאשר יהודי יוצא למלחמת מצווה והוא רואה אשה גויה שהוא חושק להתחתן עימה, הוא רשאי לישאנה לאחר חודש ימים ולאחר שלבי הכנה שגזרה התורה. מצווה זו היא חידוש, שכן [[הלכה למשה מסיני]] שאסור להתחתן עם גויה, ולכן אין לחלק בה בין ישראל לכוהן, למרות שהתורה מחמירה בכוהן יותר מישראל במצוות רבות שהם מיוחדות לכוהנים בלבד. דין דומה הוא, הדין ש[[עבד עברי]] מותר ב[[שפחה]] כנענית{{הערה|1=רוב הראשונים סבורים כי איסור שפחה הוא מהתורה, אך לפי דעתו של הרמב"ם ב[בhttphttp://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?hilite=a5ebf568-d906-428e-9c90-92f202d17415&st=&hitnum=9 פרק ט"ו מהלכות ביאה הלכה ד], האיסור הוא מדרבנן.}} ולכן לפי דעתו של רב אין לחלק בו בין [[כהן]], לישראל שאינו כהן.
==[[עדים זוממים]]==
דוגמא נוספת; על פי דיני התורה, שכאשר עדים העידו עדות מסוימת, ובאו [[עדים זוממים|עדים אחרים]] והעידו כי באותה שעה היו עמהם במקום אחר וממילא לא היה באפשרותם להיות במקום אותו ראו את העדות לטענתם, פוסקת התורה כי יש להאמין לעדים האחרונים המזימים את העדים הראשונים, וכעונש יש לבמע בעדים הראשונים את העונש ביקשו לחייב, ולכן אם העידו למשל כי אדם פלוני חילל שבת במזיד ולאחר התראה ודינו סקילה, סוקלים את העדים שהעידו את עדות השקר. לפי דברי [[אביי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&hilite=4c215a07-5f0e-42e5-b693-552018de18bc&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%95%D7%90&pgnum=64 סנהדרין כ"ז ע"א].}} העדים נפסלים לעדות כבר מהשעה שהעידו את העדות, שהרי עכשיו התברר כי באותה שעה כבר העידו עדות שקר, ואם כן כל העדויות שהעידו מאז והלאה אין להם תוקף הלכתי. לעומת זאת, [[רבא]] סבור כי העדים נפסלים רק מאותה שעה שהתברר כי עדותם היתה עדות שקר, על ידי העדים הזוממים. אחד מהפרשנויות לדעתו של רבא היא בכך שדין עדים זוממים הוא חידוש, שהרי כשם שאנו מאמינים לעדים האחרונים שהעדים הראשונים היו במקום אחר ולא כפי שאמרו הם עצמם, כך היה עלינו להאמין במידה שווה לעדים עצמם הטוענים כי הם כן היו במקום, ומכיון שהלכה זו היא בגדר חידוש ואינו בגדר הסברא, גם הכללים האחרים של דין זה שונים מהרגיל, ואין לנו לומר את סברותינו בנושא יותר מאשר שנכתב בתורה בפירוש, שהם נפסלים כאשר באו העדים הזוממים לבית הדין להזימם.
==איסורי אכילה==
גם איסור בישול [[בשר בחלב]] מוגדר על ידי הגמרא{{הערה|{{בבלי|פסחים|מד|ב}}}} כחידוש, מכיון שהאיסור הוא רק על בישול ולא על שרייה, ובעוד שבשר שנתבשל זמן קצר ביותר בחלב אסור, בשר שהיה שרוי יום שלם בחלב הוא מותר, ומכאן שגדר האיסור הוא לא על פי הכללים הרגילים. אף ההיתר של שתיית [[חלב]] מבהמה טהורה מוגדר על ידי הגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|ו|ב}}}} כחידוש, מכיון שהתהוותו של החלב הוא לפי דיעה אחת - מ[[דם]] האסור באכילה, ולפי דיעה שניה החולקת על כך - מכיון שהחלב הוא כ[[אבר מן החי]], מכיון שהוא חומחומר רהנוצרהנוצר מגופה של בהמה טהורה ונאכל בעודה חיה, ולכן לאחר שאנו יודעים מהפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" כי החלב מותר, שהרי אין שבחה של [[ארץ ישראל]] בדבר טמא, יתכן שגם חלב של בהמה טמאה הוא מותר, ולכן ישנו פסוק מיוחד האוסר חלב בהמה טמאה.
 
איסור גיעולי עכו"ם, כלומר כלי שבושלו בו מאכלי טריפה על ידי גוים גם הוא בגדר חידוש, שכן כלל הוא בכל התורה ש[[נותן טעם לפגם]] מותר, כלומר איסור הבלוע בכלי וכבר עברו עשרים וארבעה שעות מאז שנבלע בו, מותר מהתורה לבשל בכלי ואין צורך ל[[הגעלת כלים|הכשירו]], שכן הטעם הבלוע בו הוא פגום ואינו ראוי יותר לאכילה, ועם זאת אסרה התורה כלים שגוי בישל בהם מאכלי טריפה וחייבה אותם להכשירם, ולכן לא ניתן ללמוד משם לאיסורים אחרים ולומר כי כל טעם הבלוע בכלי נחשב כמו המאכל עצמו והוא אסור.