חידוש – הבדלי גרסאות

'''חידוש''' הוא [[מצווה]] או [[הלכה]] ב[[תורה]], שחלק מכלליהמכלליהן ויסודותיהויסודותיהן אינהאינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהכלליהן האחרים לפי הכללים הסנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהמכלליהן והלכותיהוהלכותיהן למצוות אחרות.

דוגמאדוגמה נוספת היא [[עדים זוממים]]; התורה קובעת כי כאשר עדים העידו עדות מסוימת, ובאו עדים אחרים והעידו כי באותה שעה היו עמם במקום אחר וממילא לא היה באפשרותם להיות במקום בו ראו את העדות, פוסקת התורה כי יש להאמין לעדים האחרונים המזימים את העדים הראשונים, וכעונש יש לבצע בעדים הראשונים את העונש ביקשו לחייב. לפי דברי ה[[אמורא]] [[אביי]],{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|כז|א}}.}} העדים נפסלים לעדות כבר מהשעה שהעידו את העדות, שהרי עכשיו התברר כי באותה שעה כבר העידו עדות שקר, ואם כן כל העדויות שהעידו מאז והלאה אין להםלהן תוקף הלכתי. לעומת זאת, [[רבא]] סבור כי העדים נפסלים רק מאותה שעה שהתברר כי עדותם היתההייתה עדות שקר, על ידי העדים הזוממים. אחד מהפרשנויות לדעתו של רבא היא בכך שדין עדים זוממים הוא חידוש, שהרי כשם שאנו מאמינים לעדים האחרונים שהעדים הראשונים היו במקום אחר ולא כפי שאמרו הם עצמם, כך היה עלינו להאמין במידה שווה לעדים עצמם הטוענים כי הם כן היו במקום, ומכיוןומכיוון שהלכה זו היא בגדר חידוש ואינו בגדר הסבראסברה, גם הכללים האחרים של דין זה שונים מהרגיל, ואין לנו לומר את סברותינו בנושא יותר מאשר שנכתב בתורה בפירוש, שהם נפסלים כאשר באו העדים הזוממים לבית הדין להזימם.

גם איסור בישול [[בשר בחלב]] מוגדר על ידי התלמוד כחידוש,{{הערה|{{בבלי|פסחים|מד|ב}}.}} מכיוןמכיוון שהאיסור הוא רק על בישול ולא על שרייה, ובעוד שבשר שנתבשל זמן קצר ביותר בחלב אסור, בשר שהיה שרוי יום שלם בחלב הוא מותר, ומכאן שגדר האיסור הוא לא על פי הכללים הרגילים. אף ההיתר של שתיית [[חלב]] מבהמה טהורה מוגדר על ידי התלמוד כחידוש,{{הערה|{{בבלי|בכורות|ו|ב}}.}} מכיון שהתהוותו של החלב הוא לפי דיעהדעה אחת - מ[[דם]] האסור באכילה, ולפי דיעה שניה החולקת על כך - מכיון שהחלב הוא כ[[אבר מן החי]], מכיון שהוא חומר הנוצר מגופה של בהמה טהורה ונאכל בעודה חיה, ולכן לאחר שאנו יודעים מהפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" כי החלב מותר, שהרי אין שבחה של [[ארץ ישראל]] בדבר טמא, יתכןייתכן שגם חלב של בהמה טמאה הוא מותר, ולכן ישנו פסוק מיוחד האוסר חלב בהמה טמאה.

איסור גיעולי עכו"ם, כלומר כלי שבושלו בו מאכלי טריפה על ידי גויםגויים, גם הוא בגדר חידוש, שכן כלל הוא בכל התורה ש[[נותן טעם לפגם]] מותר, כלומר איסור הבלוע בכלי וכבר עברו עשרים וארבעהוארבע שעות מאז שנבלע בו, מותר מהתורהמן התורה לבשל בכלי ואין צורך ל[[הגעלת כלים|הכשירו]], שכן הטעם הבלוע בו הוא פגום ואינו ראוי יותר לאכילה, ועם זאת אסרה התורה כלים שגוי בישל בהם מאכלי טריפה וחייבה אותם להכשירם, ולכן לא ניתן ללמוד משם לאיסורים אחרים ולומר כי כל טעם הבלוע בכלי נחשב כמו המאכל עצמו והוא אסור.