האסכולה הווינאית השנייה – הבדלי גרסאות

בין שלושת החברים העיקריים באסכולה הווינאית השנייה היו הבדלים שאינם בני-גישור. שנברג היה בן למשפחה בורגנית, [[יהודי|יהודית]]-[[וינה|וינאית]], לעומת תלמידיו, שבאו שניהם מן המעמד הגבוה ה[[אוסטריה|אוסטרי]]-[[גרמניה|גרמני]]. על אף היותו אוטודידקט, מצטיין שנברג במקוריות הן בכתיבתו והן ביצירתו המוזיקלית, באופן המזכיר את [[קרל פיליפ עמנואל באך]]. ספריו בתחום [[הרמוניה]] (1911) וה[[קונטרפונקט]] הם היסודיים ביותר מבחינה מדעית שנכתבו בתקופתו. מסגנון הרומנטיקה המאוחרת של [[שירי גורה]] התקדם לטכניקת שנים-עשר הטונים, אותה גחבשגיבש והביא לשיא ב"ווריאציות לתזמורת" אופוס 31, ב[[אופרה]] הדודקאפוניתה[[דודקפוניה|דודקפונית]] "מהיום למחר" וביצירותיו שנכתבו בשנים 1934 עד מותו ב-1951, בשבתו באמריקה, בהן האופרה [[משה ואהרון]]. עם זאת, עיקר חשיבותו של שנברג היא בהשפעתו כמורה ל[[הלחנה]] וכתיאורטיקאי של המוזיקה. מבין יצירותיו, רק [[ליל זוךהוד]], "שירי גורה" ו[[פיירו הסהרורי]] זכו לפרסום ולמספר רב של ביצועים מצליחים בתקופת חייו, אך השפעתו על עולם המוזיקה הייתה כבירה.{{הערה|רדליך, עמ' 13}}